המפתח לצליחת המשבר בידייך

פעלנו כמו רובוטים

המפתח לצליחת המשבר בידייך

בעלי עסקים, מנכ”לים ומנהלים יקרים, הגיע הזמן שבתוך הבית שבתוך הבית, יעמלו על הפתרונות האמיתיים כדי לצאת מהמשבר הזה מחוזקים. אם כן, כשאתה ספון בביתך, משולב ידיים, כדאי לך לצלול פנימה אל הבית הפנימי – הלב והמחשבה – ולמצוא את הכוחות, הערכים והדרכים החדשות בהן תפעל מהיום. כן מהיום. לא “כשהכל ייגמר”, “כשנקבל את המימון”, “כשנדע בדיוק מה קורה”. אלא עכשיו. הנה חמישה צעדים מיידים לביצוע, וזו כהתחלה בריאה וחדשה, שתעניק לעצמך, לעובדים ולסובבים אותך, כמתנה!

לעשות דברים מהלב

מכירים את דרישת האבטחה שמבקשת שנסמן וי לצד המשפט “אני לא רובוט”? האמנם?!

מפסיקים לפעול על אוטומט

אחד המסרים הבולטים העולים מפוסטים בתקופת המשבר שפקד אותנו מזה מספר חודשים הוא ההערכה לקיים. כאילו פתאום קם אדם בבוקר ומתגעגע לשגרת חייו הקודמת, לסביבת העבודה שלו, ללקוחות, לעשייה שהפכה לרגילה. שכחנו כמה התלוננו עליה, פרח מזיכרוננו כי היינו במרוץ חסר תקדים אל עבר מטרה לא ידועה, שהיום גם קצת איבדה ממשמעותה ומהרלוונטיות שלה. כן, למי ששכח, זו היתה הדרך – נהיגה על אוטומט והתנהלות לא פחות רובוטית ממנה. חוסר אותנטיות ביחסים בין קולגות, קרירות שנוצרה מתחרות בכל תחום, וניכור טכנולוגי בו בין היתר אימוג’י מחליפים הבעות פנים ומילים שפעם החלפנו איש עם רעהו.

עכשיו, כשהמילה יחד הפכה לאיזו מטרה נכספת, אליה נגיע בזמן שטרם ידוע במדויק, כאשר אנו מצפים כבר לשוב ולהתראות עם קרובים ומכרים במציאות הממשית, ולא דרך מסך, לפגוש ולהיפגש, להביט בעיניים, לחייך ולהאיר פנים, זה הזמן להפוך את המובן מאליו לבלתי מובן מאליו ולהתאמן מחדש על יחסים. לא לראות רק את עצמנו כי אם את השני, להקשיב ולהיות נוכחים. כמה שהמושגים הללו שגורים וקיימים היו ועודם, בפרט בעידן הניו אייג’, ולא בכדי, היות וכל כך נדרשים, העובדה המצטערת היא כי הם היו חסרים. מילים כמו התבוננות, כך חמקו מבין אצבעותינו ורק בכוחנו להשיב אותם על כנם באופן שיעניק לנו ולהם את המשמעות האמיתית שלשמם נועדו.

העולם כנראה היה צריך להיעצר כדי שנלמד את הלקח הזה ונפנים אותו בצורה חדשה בחיינו, במקום עבודתנו וביחסינו עם הסביבה הקרובה שלנו ועם העולם בכלל.

לעשות דברים מהלב זה יכול להיות לשמור על שתיקה. אני לא חייב לדבר כדי להגיד דבר שלא באמת התכוונתי לומר. לעשות דברים מהלב זה לומר מילה טובה, מחמאה, אפילו שזו נאמרה חמש פעמים לפני שרציתי לומר אותה, וחששתי שמא תיתפס חלילה כחנופה. לעשות דברים מהלב זה להיות מוכן לקבל ביקורת ולקחת את הזמן לחשוב איך אני יכול לתקן את עצמי ואת מעשיי.

לעשות דברים מהלב זה לשאול את עצמי מה מנהל אותי? האם אני מסוגל לשדר טוב מתוך כנות ולא מתוך פחד, להביע את מי ומה שאני, ומה שהארגון שלי שואף להיות, מבלי לחשב חשבונות וכך לעסוק בשיווק בלתי פוסק כל הזמן, עד שאיני יודע אם המעשים שלי מגיעים ממקום נקי או מושפעים ונתונים למעשה בידי כוחות הפידבק של הסביבה (כמות הצפיות, התגובות, השיתופים, הלייקים)?

לא לקחת ללב

“למה לי לקחת ללב? יש לי דברים חדשים בראש!”

בדומה אך הפוך מהרעיון הקודם, לדעת לסנן את הכניסות והיציאות של דברים הנאמרים לי, אל ומחוץ ללב. להתנהל בחכמה זה בין היתר לדעת לעבור הלאה ולהמשיך קדימה. לא רק לא להגיב אלא גם לא לסחוב עמי כמסע כבד, דברים שמעיבים על הלב, על המחשבה, האנרגיה והמוטיבציה. מוטב שמה שעלול להוריד אותי ולהשאיר אותי כריק, יישאר בחוץ, בפי מי שאמר את שאמר.

כדאי שאשמור על טוהר הכוונות שלי והמחשבות שלי שיהפכו למעשים טובים וכך לא יתקלקלו רק מפני שמישהו פשוט לא על הגל הנכון כרגע. להיפגע זה עול. כמו לקחת מסר שנאמר ולבחור להניח אותו על משקל, ולהתחיל למדוד אותו – כמה זה נכון או לא נכון, כמה זה מכאיב ומפריע ומציק לי. ברגע שאני לא מקבל לידיי את שלא נעים ולא נכון לי, העול נתקע אצל מישהו אחר, שימצא לאן להעביר אותו. אני מלא ברצון להאיר מחדש את מערכת החיים שלי – ברמה המקצועית והבינאישית כאחד.

להשאיר את הפחד מחוץ לדלת

בהמשך לנקודה הקודמת, כשמישהו אומר לי משהו שאינו מוצא חן בעיניי אני יכול לבחור שלא לקבל אותו, ולומר לעצמי “זה שלו”. מכיוון שזה מגיע מצדו ונובע ממחשבות, רגשות וקיבעונות שאינם שייכים או נוגעים אליי. לעומת זאת, כשאני מרגיש מוצף במחשבות העולות ממני, לכאורה באופן פנימי, במקום להתחיל להיכנס לסחרור שבסופו של יום אגדיר את מצבי כסובל מפניקה, מתח או חרדה, להבין שזה מקום שבו עליי ללמוד לשחרר. כתבנו לא אחת על עניין של הגדרת סדר יום ומשימות, וודאי שאלו כלים נהדרים כדי למלא עצמנו בדברים החשובים לנו ולדחוק הצידה כל מיני גורמי רעש והפרעות. וגם כאן כמובן מדובר באימון יומיומי ומתמשך שתוצאותיו לא מאחרות לבוא, כמו פעילות גופנית, שהיא אפרופו עשייה מבורכת בכדי להפחית ולהפיג מתיחות פנימית.

אמנם חוסר ודאות גורם לתופעות כגון פחד ופניקה, אך חשוב לדעת לצאת מהמערבולת הזו ולהיחלץ ממנה מבלי להוסיף עליה גם את התווית של לחץ וחרדה, כאלו שגם כשהמשבר ייגמר, יהיה קשה לצאת מהם. להבין שמדובר בקולות שנמצאים במחשבה ויש בכוחי לגבור עליהם באמצעות קולות נגד שלמעשה יחלישו את הרעש שיוצרת האנדרלמוסיה הסביבתית (והתקשורתית). לבדוק מי מרוויח מכך שאחיה בפחד ומי מפסיד אם אצא מכך, ולהפוך את היוצרות כך שאהיה המרוויח מהתחושות שלי, שהרי אושר ושמחה הם רגשות בלתי תלויים במציאות שלנו אלא הם החלטה!

לקחת פיקוד – לייצר ערך

יכול להיות שחלק ניכר של הפעילות העסקית שלי נעצר בעקבות המצב. אך כל עוד הרצון קיים, העשייה תימשך. השאלה הנשאלת היא באיזה אופן. כאן מגיעה המסקנה המתבקשת כי מדובר בהזדמנות לחשב מסלול מחדש וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות, ועכשיו, משום שהחברה שלי לא רק מייצרת מוצרים אלא ערך מוסף לכל מי שקשור אליה, עובדים ולקוחות כאחד.

יצירת ערך תורמת להידוק המחויבות הארגונית וליצירת קהילה, בין אם של לקוחות פוטנציאליים ובין אם בעבור העובדים. יצירת ערך היום מאפשרת לי לבנות מחדש את הארגון ולהובילו בכיוון הנכון אליו כיוונתי לכתחילה, ולא להעביר את המושכות לידי כוחות שונים ששוכנעתי כי עדיף שינוהל על פיהם. גם עכשיו ניתן לאחד את העובדים תחת מסר אישי, באמצעות הודעה בוואטסאפ, בלינקדאין או בפייסבוק, להשרות אווירה בטוחה ולהוות דוגמא חיה של מנהיגות מעוררת השראה.

דווקא עכשיו כאשר חסרה הנהגה כזו בנמצא, אנשים צמאים לה ויעריכו אותה פי עשרות מונים כאשר תבוא לידי ביטוי.

נדמה כי להמון נמאס לתעות אחר המדיה המתעתעת בנו כעדר חסר דעת. הגיע הזמן להסיר את המסכות. להודות כמנהלים, כי הנסיבות ערערו את השגרה אליה הורגלנו והתרגלנו, אך יחד עם זאת, להציג גם את הצד שהתגלה כיציב, את מה שלא ניתן לשבר ביום אחד – את הרוח המפעפעת בנו, את היסודות הארגוניים החזקים, אותם אנו כבעלי עסקים מבקשים לשמר ולבנות מחדש, הם המהות המתחדדת ומתבססת בצורה איתנה נוכח גלי המשבר.

להתמודד בכל יום מחדש

כל הנקודות עליהן דיברנו הן חלק מהתמודדות מתמשכת שכנראה ניאלץ לסגל לעצמנו גם בחודשים הבאים. אם כך מדוע ההתמודדות היא גם כנקודה בפני עצמה? משום שהתמודדות היא החלטה יומיומית ואף רגעית. התמודדות היא איך אנו מנהלים חיי שגרה, מתנהלים בלחץ, פועלים על פי סדר יום ומבצעים משימות. התמודדות היא תהליך ארוך שאולי בדיעבד כעבור שנים ניתן יהיה לספר עליו כתובנות שהרווחנו מהעבר, לערוך אותן ככה באופן מסודר ואפילו נוסטלגי ולספר לנכדים איך יצאנו מהמשבר.

אך הכוונה במילה “להתמודד” היא גם בפני עצמה. כלומר, זו בחירה יומיומית כיצד לקחת מהנקודות המצוינות לעיל ולבחור דרך להתמודד, אך זה גם כמסע בפני עצמו. בכל רגע נתון ועם כל שאלה שעולה בי, אני נדרש להתמודד: אם יש בי פחד אז מותר לי לפחד ואם יש תסכול מותר לי להביע אותו. זה בסדר לגלות חולשה. זה אנושי. זו ענווה. להודות כמה אני קטן וחסר משמעות תחת כוחות שכל כך הרבה יותר גדולים ממני. מותר לי לעצור ולחשוב, נוכח הקשיים והאתגרים כמה אני מוכן לתת מעצמי כדי לעבור אותם, עם מי אני הולך לעשות זאת וכיצד, באופן הפרקטי, האם אמשיך להעסיק שכירים או אעבור לעבוד מול פרילנסרים, האם אני הולך לבנות הכל מחדש לבדי או עם הצוות הקיים, וכו’.

מה שחשוב הוא להבין שזה חלק מהמסע בדרך החדשה שאליה הגעתי וכל יום שבחרתי נכון הוא יום שהתמודדתי כראוי, גם אם זה לא משתקף כרגע מחשבון הבנק או מצמיחה במספר העוקבים, העובדים או הלקוחות שלי. אם קיבלתי שיעור אחד והוא לעבור את היום תוך ניהול הארגון באופן ההגון והישר ביותר, שמבחינתי זו הצלחה, אז זה שווה הון בל יתואר, לעומת כל אותה תקופה בה היתה תפוקה יפה אך כל עוד לא הערכתי אותה ולא פעלתי בערנות כנה, התנהלתי כמו רובוט, על אוטומט. אז איפה בדיוק הייתי עד עכשיו? איני יודע. טוב שהתעוררתי. בוקר טוב עולם!

בוקר טוב עולם - מתעוררים למציאות שאחרי המשבר

התמודדות עם המשבר

התמודדות עם משברים

בעוד כשבועיים צפויה יציאה מן המשבר, באופן שיהא כמובן הדרגתי אך ממשי. חזרת הילדים למוסדות החינוך והשבתם של אלפי עובדים אל מקומות התעסוקה מהם הוצאו לחל"ת צפויה להתרחש בקרוב. עד אז, עוד חג לפנינו, ולרגל המועד שמסמל יותר מכל את היציאה מעבדות לחרות – קריעת ים סוף, נביא כאן מספר כלים בהם ניתן להיעזר ממש עכשיו, אפילו במחשבה ובתכנון קדימה, לקראת העתיד החדש שצפוי להתחיל תכף, בין רגע. באמצעותם גם נוכל להבין את הזווית החדשה שנגלתה לפנינו בתוך הימים הסוערים אותם עברנו כעם, כפרטים וכקהילה משותפת עם כל העולם.

תמיד יש מה לעשות

גם כשנדמה לנו שאין, אנו לא חיים בוואקום, ה- "יש" הוא המצב הקיים תמיד. לכן גם אם לכאורה נראה לנו כאילו שום דבר לא זז, תמיד מדובר במציאות סובייקטיבית לעיני המתבונן. ההחלטה באם להפעיל אנרגיה, לנוע ולהניע, לחדש ולהתחדש, נמצאת בידינו. בכוחנו להשפיע על המציאות סביב או לשקוע אל תוך הספה בעודנו מאפשרים לאינפורמציה שאינה בהכרח רלוונטית עבורנו להמשיך ולהיכנס אלינו ולהשפיע על נימי נפשנו באופן עמוק ביותר. אם כן, מה יש לעשות? מחד, למנוע כניסה של גורמים עוינים ובלתי רלוונטיים לחיינו, ומאידך להיות אקטיביים בכיוון שבחרנו בו כדי להתקדם. כך, להישמר לא רק מהנגיף, כפי שרובנו עושים בניהול אורח החיים הנוכחי אותו אנו מקפידים לקיים בזהירות, אלא גם להיות סקפטיים ולסנן את המידע אותו אנו מרשים לעצמנו להכיל ולקבל, שכן בתקופה רגישה כזו, כל דבר עלול להשפיע עלינו ולהכריע את היום – באם נעשה בו דבר משמעותי עבורנו, משפחתנו, הארגון והסביבה שלנו, או שחלילה נבזבז אותו לריק כיום חופש נוסף שכעין נכפה עלינו.

כפי המשל הידוע בו מסופר על שתי צפרדעים שנפלו לבור. אט אט התאספו סביבן, במעלה הבור, צפרדעים נוספות שתגובותיהן כמובן לא איחרו לבוא וזעקו להן בהיסטריה כי נראה שהשתיים לעולם לא יוכלו לצאת משם. שתי הצפרדעים בכל זאת ניסו להיחלץ וקפצו גבוה פעם ועוד פעם ועוד פעם. כבר בתחילה אחת מהן ויתרה על התענוג בעוד הצפרדע השנייה זינקה מעלה בניטור מרשים שהביא אותה אל מחוץ לבור. מה הסתבר? כי זו שיצאה מהמשבר הייתה צפרדע חסרת יכולת שמיעה, מה שהביא לה במקרה זה יתרון מנצח, המוביל אותנו גם לנקודה הבאה.

עמידה בלוח זמנים

אחד האתגרים בניהול זמן הוא לתכנן לוח זמנים באופן כזה שיהיה מציאותי. לא להעמיס על עצמנו דברים רק כי נדמה לנו שיש אפשרות להשיגם אך בפועל, כעבור יום- יומיים נעדיף להתחמק ממרוץ העמידה במשימות אליו הכנסנו את עצמנו. ניהול יומן בצורה חכמה מאפשר למבצע לעמוד במשימות, תוך כדי חישוב של אירועים בלתי צפויים כגון התארכות של אחת מן המטלות או כניסה של אירוע בלתי מתוכנן שמאלץ אותנו להפעיל גמישות להשלמת המשימה ביום שאחרי, או בהמשך. הסוד טמון באחד הערכים המפורסמים למי מאתנו ששירת בצבא, והוא דבקות במטרה. כמו שנאמר כי האדם הוא בעל היכולת הגבוהה ביותר כדי לפגוע בעצמו, וכך גם להפך, כדי לבנות את עצמו. אם אתה לא מחליט להישבר אף אחד לא יכול לשבור אותך. ברגע שאתה נותן יד או פתח, כמו תירוצים למיניהם, אז למעשה ויתרת על עמידה במשבר תוך מציאת פתרונות המצויים אצלך, ותגלה אותם כאשר תמצא את תעצומות הנפש שלך.

אם רק ניזכר ביום בו עמדנו בכל המשימות אותן תיכננו, מיד נחוש את תחושת ההצלחה. אנו נוטים להבטיח הבטחות ללא מעט אנשים הקרובים אלינו ולעשות שמיניות באוויר כדי לקיימן, אך אם נהיה יותר נאמנים לעצמנו, ונדע למצוא את הכוחות הפיזיים והנפשיים לנהל לוח זמנים תקין, פעיל ויעיל בימים האלו, נקבל יחד עם היציאה מהמשבר גם את המתנה הזו שלנו כלפי עצמנו, כיתרון על פני אחרים שלא בחרו בכך וכיתרון על פני מי שיכולנו להיות, אך לא ויתרנו ונלחמנו כדי ליהנות מאותה לימונדה עליה מדובר רבות כל כך, שנסחטה מכל הלימונים שנאספו בתקופה האחרונה.

צידה לדרך

כמו בכל מסע שנגמר יש דברים שאנו לוקחים עמנו כצידה לדרך. גם בסיומו של המשבר, יש דברים שהרווחנו שנרצה שיישארו – היחסים עם הילדים, האוכל החם, השפה המשותפת שפיתחנו עם בן הזוג, הניקיון, הסדר והארגון, הגבלת זמן הוואטסאפ שעשה לי כל כך טוב.. וכשנחזור למרוץ הזה, נבין שלא בכדי קרו כל המאורעות האלו ששינו את פני העולם מן הקצה אל הקצה, אלא שלבטח כדאי לנו לקחת את הצידה הנכונה להמשך הדרך כדי לא לחזור ולחיות כמו על אוטומט.

היחסים בין אנשים השתנו, הנכונות להקשיב, לתמוך, להיות לעזר וסיוע גדלה והתרחבה לממדים עצומים ומרשימים שבזמנים טובים יותר אף לא הכרנו, לא אצל הזולת ולא על עצמנו. כלומר, דווקא בתוך חוסר הוודאות והצמצום שנכפה, נמצא כי הגדלנו לעשות בבחירה בטוב – לראות את צרכי הכלל ולהיות שם בשביל הקרוב, הקשיש או השכנה, יותר משהיינו נכונים להיות עבורם אי פעם. אם רק את זה ניקח כצידה לדרך אז נרוויח להיות אנשים טובים יותר כפי שתמיד רצינו להיות ולכאורה לא מצאנו זמן לכך, ואם ישנם דברים נוספים, אז למרות ההפסדים בצד הגשמי, קיבלנו פי עשרות מונים בפן הרוחני ואת זה בעיניי שווה לקחת, לשמור ולנצור.

פרופיל לינקדאין עכשיו, לא לעולם חל”ת, זה העתוי להתכונן ליום שאחרי!

להתכונן לעבודה קורות חיים פרופיל לינקדאין - Platformust
פרופיל לינקדאין מוצלח ממגנט אליך צופים, מתעניינים ומגייסים. זה דורש מתכון מדויק!
המרכיבים: אנגלית מצוחצחת, תוכן מרשים, הרבה דיוק ומעט שיווק.
ההכנה: מערבבים המרכיבים, מוסיפים להם מילות מפתח, הבנה ארגונית, ראייה עסקית ומקבלים מינוף משמעותי לרזומה!
כתיבת פרופיל לינקדאין עם ™Platformus זה כמו לשחק באולינג אנחנו מייצרים אפשרות אחת והיא - STRIKE!
שם התבשיל: אימפקט

פרופיל לינקדאין, קורות חיים כל מה שצריך לדעת בתקופה זו, במיוחד בשל כך הוקם באתר Platformust בלוג העתים, לתיעוד ושיתוף פעולה בתקופה הנוכחית ובזמן ההתאוששות שיידרש לאחריה.

מטבע הדברים, כשחצי מיליון איש נשלחים לבתיהם כביום בהיר אחד, עקב המצב, כאשר ישובו להידרש במקומות עבודה, התחרות תהא אף גדולה יותר מכפי שהיתה עד עכשיו.

לכן, זו העת לבדוק את ארגז הכלים שלכם ולחזק אותו – למשרות בתחום הרצוי, ולתפקידים נוספים עליהם טרם חשבתם, כאשר המטרה המרכזית היא לזרז את היכולת להתפרנס בכבוד. זו גם הזדמנות ייחודית לבצע שינוי קריירה, ולפנות ב- 180 מעלות לכיוון חדש, עליו תמיד חשבתם ולא העזתם להביא לידי מימוש.

הכלים העומדים לרשותכם כעת בראש ובראשונה עוד לפני פרופיל לינקדאין הוא מסמך קורות חיים, ככרטיס הביקור העסקי של כל אחד ואחת. לאחר מכן, יש לבדוק את מגוון הפלטפורמות האינטרנטיות אליהם אתם מחוברים. היום חשוב יותר לבנות נכון את מרכיבי הרושם שתעשו ביום בו יחזור הכל למצב תקין, כך שתתאימו לתפקיד הבא שלכם, מכל הבחינות.

מספר גדול מאד של עובדים נמצאים כרגע בביתם בשל השפעות המצב הכלכלי, ונראה כי המדינה לא תוציא מקופתה סכומי כסף, גם לא כמענקים ו/או הלוואות כדי להשיב את העובד השכיר או בעל העסק למצבו הקודם.

זה העיתוי לעדכן נכסים דיגיטליים כגון פרופיל לינקדאין ומסמכי קורות החיים

לכן, כאשר יש לפחות חודש עד לסוף חג הפסח, ויותר עד שהמצב יתבהר, זה הזמן להתכונן לזמן של התאוששות המשק. זהו העיתוי לעדכן את הנכסים הדיגיטליים שלנו, ובהם פייסבוק, לינקדאין ואינסטגרם ולנסות להתאימם לעולם החדש שיתגלה לעינינו בתום התקופה הזו, בה מגייסים ישובו לחפש את האינפורמציה ברשת, ולהתרשם מכם כמועמדים.

הדבר הוא כמובן דו צדדי, כאשר גם מעסיקים כבר עושים עכשיו חשבון נפש, בדבר האופן בו הם רוצים שהעסק שלהם ייראה ויתנהל בעתיד – מה יהיה פרופיל העובדים, האם מדיניות החברה תתעדכן, ומה עם התרבות הארגונית, ועוד ועוד.

פלטפורמסט עוסקת בבניית פרופיל לינקדאין בשדרוג קורות חיים ובניית פרופילים ברשתות החברתיות, בהתאם לדרישות התפקידים בשוק. בימים כתיקונם, מועמדים זכו להתקבל למשרות הרצויות עבורם, בזכות העבודה המקצועית שנעשתה על קורות החיים שלהם ועל פרופיל הלינקדאין שלהם, ובדרך קיבלו הצעות וזימונים לראיונות ממקומות עבודה אטרקטיביים ביותר.

אין כאן נוסחת קסם. לפעמים מועמד בעל כישורים בולטים בתחום מסוים, אינו חושב שיכול להתברג למשרה כזו או אחרת, אף על פי שבבואו להתמודד עליה, הוא יוצעד אליה באופן מתבקש, על-ידי מגייסים. הצוות שלנו יודע לנתב כל מועמד למקומות הנכונים, ולסייע לו בחיפוש עבודה חכם תוך הרחבת אפשרויות התעסוקה, מבלי להתפשר על תנאים ועל התאמה, כדי למצות את אותם כישורים מקצועיים ובין אישיים.

לאור המצב נערכנו למתן שירותים באופן מורחב באמצעות הצוות היקר שלנו שכמעט ככולם עובדים מביתם. הנהלת האתר החליטה על מתן מחיר מיוחד לחבילת מיתוג אישי הכוללת ליווי, שדרוג קורות חיים וכתיבת פרופיל לינקדאין , עד כדי שליש מהעלות הרגילה לזמן מוגבל ולכן כדאי לנצל זאת עכשיו.

מסקנותיי מהשבוע הראשון למצור

בניהול זמן התוצאה היא הקובעת
מאת: אודליה

מסקנותיי מהשבוע הראשון למצור הכפוי, בו בזבזתי את זמני לריק כדי להבין כי כולם חשבו כמוני על אותן עצות שנונות לקרובים, כיצד לנצל נכון את הזמן בבית ולהפיק את המיטב מהמצב, חושבת שעליי להיכנס למשטר א-אינטרנטי, עד כמה שניתן. כלומר, להגביל את השעות בהן אבלה מול המחשב במצב של קבלת אינפורמציה ובה קריאת מידע, לימוד, התכתבויות למיניהן, וכך (בתקווה) אעבור למצב של עשייה כגון כושר גופני, טיפוח, ניקיון, בישול והרפיה. במילה אחת וחזקה – גמילה.

מבחינתי, על התהליך האידיאלי להיראות כך: הבנה והפנמה כי עד כה הרשיתי לעצמי להיות תלויה בכוח שמרגיש קצת גדול עליי, ומוביל אותי לאן שמישהו אחר, ולא אני בהכרח מחליטה. החלטה כי הספיק לי ואיני מעוניינת בתוצאה המצויה. תפנית אל עבר כיוון חדש, ובה קביעת תכנית מסודרת שמתאימה לי כדי לעבוד על עצמי במישורים החשובים לי באמת.

המישהו אחר הזה, אגב, זו ישות שאינה מוגדרת כל כך. ככוח אבסולוטי הסוחף אותי ולבסוף מוביל אותי לתסכול רב ולאי שביעות רצון מעצמי על אי ההספקים של משימות שרציתי ושהיה בכוחי לעשות, על לקיחה כמובן מאליו של מטלות חשובות בעבודה ובחיים האישיים, ומאידך על האדרה של שפע מידע, זמינות מהירות וחדשנות, שהם ודאי טובים מכדי להיות אמיתיים... כי כשהתחלתי לחפש דבר אחד הגעתי לכעשרה עניינים שונים והעיקר חסר.

לבסוף, כשהתעייפתי, נזכרתי בעצם למה בכלל פתחתי את הלופ וואטסאפ-מייל-רשת חברתית ונכנסתי לסחרור שנדמה בו-בזמן כהכי מהותי וחשוב, אך הזמן הזה לא יחזור אלא נרשם לחיוב אצל המישהו האחר הזה. היום אני דורשת זיכוי. אולי באמת כדי שמשהו יתיישר צריך לכופף אותו בחזקה לצד השני מהצד כלפיו הוא מופנה באופן קיצוני כעת. אני תקווה שאעמוד בניסוי!

העולם לא ישוב להיות כפי שהיה. קולות ממנהטן: ”לא נחזור לעבוד 12 שעות מהמשרד”

משבר עולמי_מחשבים מסלול מחדש
מאת: ג'ף

שיחות רחוב שנשמעו מחברינו לצוות בארה''ב הביאו אותי לכתיבת הפוסט. כן, מסתבר שיש בימים אלו מי שמעיזים לשוטט ברחובות העיר מנהטן שיחסית לימים כתיקונם ניתן להגדירה היום כריקה ושוממת.

הבדיחה הרווחת כי ההצגה היחידה כיום בעיר היא כשעובר רכב עם לוחמי האש המפורסמים של

14 ST Manhattan 18-3-2020 11-15 AM
מנהטן רחוב 14 בשעה 11 בבוקר היום 18-3-2020 - לא ייאמן!

ניו יורק ומפעיל סירנה למרות שהוא כמעט היחיד על הכביש. מאז פיגועי 11 בספטמבר שאף לא השפיעו במידה שווה על כל חלקי המטרופולין התוסס, לא זכור מצב כזה מעולם, בעיר שנחשבת כמרכז העולם: לא מכוניות, לא אנשים ולא בעלי חיים. הכל דממה. מה שסייע לחברנו לצוות לדלות מספר מילים משיחת המרעים הבאה:

"אולי התפקיד הכי חשוב שלי הוא מה שהתחמקתי ממנו כשהייתי עסוק בלדאוג לפרנסה עבור ילדיי האהובים, והיום אני מגלה שאיפשהו החמצתי את המטרה"... "עכשיו זה הזמן להחליט איך אני מתכוון לחיות את חיי, לבנות את לוח הזמנים שלי על-פי סדר עדיפויות מתוקן, ולא לקחת מחויבויות שפירושן להפסיד עולמות כדי להרוויח את ה-ג'וב!"

"אם כך זה עובד- פגישות צוות אונליין, עמידה במשימות תוך עבודה מהבית, וחיסכון של זמן שיחות מסדרון, ריכולים וקשקושים, אין שום מוטיבציה לחזור ולעבוד יום שלם מהמשרד ולהפסיד עולם שבשבילו כביכול הקרבתי כל כך הרבה עד הלום."

Manhattan Empire State Building

כשנתעורר למציאות החדשה של אחרי המשבר, דברים ייראו שונה. יכול והמרדף אחרי האושר שנמצא אי שם בסוף גרם המדרגות התלול והמתפתל מעלה, כאשר בכל שלב נדרשים ליותר הישגיות, תחכום ואולי על הדרך גם לוחצים על אצבעות הרגליים של הרצים לידינו, אל עבר אותה מטרה נכספת, שנראתה פעם כברורה ומוגדרת - היום אנו מגלים שאולי האושר פשוט נמצא בידינו. ואם זה לא מספיק קרוב, הוא בבית.

הרי אם עבדנו 12 שעות מחוץ למשרד, בזבזנו את זמננו בנסיעות מתישות ובעמידה מייגעת בפקקים, הפסדנו את נוכחותנו ברגעים החשובים של התבגרות ילדינו הקטנים, או דחינו את החתונה בסדר העדיפויות לעומת תחושת הגשמה בקריירה, השקענו את רוב מרצנו בארגון מלא

מנהטן השדרה השלישית עכשיו (11:30 בבוקר) פשוט "נטוש" תנועה דלילה של רכבים זה מראה נדיר
מנהטן השדרה השלישית עכשיו (11:30 בבוקר) פשוט "נטוש" תנועה דלילה של רכבים זה מראה נדיר

אנשים שבמקום להיות אוהבים הפכו עם הזמן לאויבים (מבלי להאשים אותם, הם כנראה היו כמונו, כל אחד וסיבתו היא, מתוסכלים), והיום אנו נותנים כמעט את אותה תפוקה מהבית בזמן קצר יותר, ותוך כדי מנהלים שגרה וחיי משפחה.. אם כך, תודה על המשבר שפרץ ועורר אותנו להבנה הזו, כפי שאומרת הקלישאה הידועה – הפתרון נמצא אצלך.

כך, אנו גם מאפשרים למי שכן חייבים להיות נוכחים במשרד, להגיע לחברה במהירות ולחנות אל מול הכניסה לבניין. אף אחד לא רודף אחריהם כי אין פקחים, והיום השגרתי כנראה יכול להתנהל בשפיות רבה יותר מכפי שהכרנו. שלא לדבר על הספקי כביסה, בישולים וניקיונות, והקדשת יחס חמים ולבבי לבני הבית, המרוצים מאווירת המשפחתיות. זהו. עצרו אותנו מהמרוץ הזה של להיות הכי. הרי כבר מכותרות התקשורת המתאמצות בכל כוחן בשנים האחרונות, ניכר כי פיתחנו עור של פיל וניתן להגזים במילים רק בכדי לנסות לרגש, לזעזע, ובפרט לשגע את התודעה.