להתנהל באווירת סטארט-אפ הקיימת בכל ארגון!

אווירת סטארט אפ בארגונים בישראל

אווירת סטארט-אפ מכתיבה את התנהלות הארגונים בישראל ובעולם. עם תחרות בלתי נתפסת ומרדף חסר מעצורים אחר עובדים איכותיים, הן הלו-טק, ההייטק ומה שביניהם, כולם נמצאים באותה סירה - באווירת סטארט-אפ מוחלטת! היות ולא מעט חברות נשענות על הון מחו"ל, על השקעות, תרומות ושאר תקציבים, הן גם נמצאות תחת איום מתמיד של חוסר יציבות.

נדמה כאילו אי אפשר לחזות את המחר, השוק מאד דינאמי ובהתאמה השינויים החלים בארגונים. מנהלי HR מודים בפה מלא כי ישנם עובדים שהם בבחינת לשמרם ויהי מה, היות ואם חלילה מאבדים אותם, ההשלכות עשויות להיות נרחבות, מעיכובים בשירות ועד נשירת לקוחות.

מעבר ללחץ הפיזי והנפשי שקיים כמעט בכל עבודה, שכן כמשפט הנודע שהגו חכמינו "הזמן קצר והמלאכה מרובה", ארגונים היום חייבים לנהוג באומץ לב מהבחינה הזו כי עליהם להסתגל לשינויים וממש לזרום איתם, ולהישאר איתנים, גם כשהמשמעות היא להתכופף עד שיעבור הגל המגיע לכיוונם.

להתמודד עם תחושת חוסר היציבות בארגון

בפן המעשי -

שני צדדים למטבע. האחד, לא לאבד עשתונות ולזכור שיש לכל אחד גם חיי משפחה, חיי חברה, עיסוקים ועניינים שונים. השני הוא להבין כי כאמור כולם באיזשהו לחץ מתמיד והשאיפה לאזן בין חיי עבודה לאישי היא כמעט בגדר אוטופיה כשהנייד מחובר כמו לוורידים, כשהרשתות החברתיות הן גם העיסוק וגם העולם "הפרטי" ובאמת להשלים עם זה כי הספירה הציבורית נכנסה הביתה וגם להפך הוא הנכון.

הספירה הציבורית נכנסה הביתה

משום מה כולנו מרגישים כאילו הזמן אוזל מבין הידיים, וכי רק לפני רגע היה זה מוצ"ש וכבר שוב יום חמישי! אז נכון שזה אומר שיש כביכול הרבה יותר מה להספיק אך יחד עם זאת צריך למצוא את הפרופורציות, לכל הפחות מבחינה מחשבתית!

אנחנו משקיעים המון כוחות ולפעמים נדמה כי לא מתקדמים כפי שרצינו, ואף בכלל, וחשוב לא להתייאש ולהמשיך לנסות שוב ושוב ושוב עד שנצליח (אם זה בהחזרת תחושת המוטיבציה, סיום הפרויקט, שיפור האווירה במשרד וכו').

וכן, לא לוותר ולא להימנע מלאתגר את עצמך עוד ועוד. אין כמו לנצל את הלחץ כדי להשתפר עוד יותר - ללמוד כלים חדשים שיסייעו לך להתקדם, להכין את עצמך ככלי המתאים עצמו לסביבה הדינאמית שעתידה כנראה רק להמשיך ולהשתכלל.

בפן המנטאלי (וכנראה המהותי ביותר)

למצוא את השקט הפנימי שלי. מה חשוב לי ביותר. לנשום. לזכור את הדרך שעברתי עד כה. לרכז תשומת לב למה שעושה לי טוב. להחליט מה אני עושה היום ויהי מה (פיצה)! לקרוא את המאמר שסימנתי בכוכבית לפני מספר שבועות. להמשיך לקום עם חיוך ואנרגיות חיוביות!

לפקוח עיניים ואוזניים. לשתוק. רק להקשיב. לא לחשוב שזה שאני יודעת בדיוק מה עמיתי לצוות הולך להגיד אומר שאני קוטעת עכשיו את הרצף שלו. לתת ביטוי למי שמדבר אליי. אולי זה בדיוק מה שהייתי צריכה ללמוד היום. להישיר מבט. להביט באמפתיה לקולגה, לסיטואציה. לשמוח שיש בי תקווה לראות אור באפלה. להאמין. להשלים עם מה שיש ולאסוף כוח כדי להתחדש. להצליח.

 

 

 

חשיבות המיקוד במומחיות שלי בדרך להצלחה

מה המומחיות שלי

איך אדע מה המומחיות שלי?

כחלק ממלאכת הכנת קורות החיים וכן כחלק מהריאיון האישי, אנו נדרשים לענות בדרך כזו או אחרת על השאלה: מהי המומחיות שלי? למעשה, אין מדובר רק במקצוע שלי אלא במרכיבי אישיותי שהודות להם הצלחתי למשל להתברג לתחום מסוים, להישאר בו ולבצע בהצלחה פרויקט מאתגר כשכולם כבר הרימו ידיים.

כמובן שהמומחיות בתחום המקצועי היא הנישה בה בחרתי לעסוק, מאותו זמן בו התחיל המסלול התעסוקתי שלי. יכול להיות שזה היה כבר מהצבא או מהתואר הראשון או אפילו מהתואר השני או מההסבה המקצועית אותה בחרתי. המומחיות שלי היא לרוב מה שאני אוהבת לעשות ומה שאני טובה בו וכמובן לקחת בחשבון את מה שנדרש בשוק בכדי לענות על שאלה זו באופן שיהיה רלוונטי.

גם אם לא היה לי מסלול מובנה או ברור. בין אם הייתי במקום הנכון או לא נכון, לעניות דעתי, עדיין הכלים שהיו לי, מבחינה אישיותית והניסיון שרכשתי יכול להיות היום המומחיות שלי. זה ודאי סייע לי בתפקידים אליהם עברתי ומשם לאן שהתקדמתי, עד לתחנה הנוכחית.

מסתבר כי לרוב, מומחיות היא משהו שניתן להעיד על עצמנו רק כעבור מספר שנים כאשר התנסינו בתחום, בפעולה, בהיכרות עם עולם תוכן מסוים. כך למשל, נחשפתי לדעה שטוענת כי עד שלא עושים משהו כ- 10,000 פעמים לא ניתן לקרוא לכך מומחיות!

כמובן שגם מבחינת חוקים ותקנות קיימת בעייתיות לשימוש במילה זו אם רוצים להצהיר זאת בריש גלי. בכל אופן, כאן אנו ממוקדים בנושא המומחיות בהקשר התעסוקתי – בין אם על מנת להגדיר לעצמי לאן פניי מועדות ובין אם זה כדי לענות באופן כנה וגם באופן כזה שישאיר רושם רצוי על המעסיק, בראיון עבודה.

למה חשוב להתעכב על כך?

חלק מהעניין היום כידוע הוא שיווק עצמי. בין אם ברשתות החברתיות, באתר העסק, בבלוג אישי, ואפילו בתמונה באינסטגרם, חלק מהמהות שלנו הפכה להיות שיווקית. במצבים של דאון אנחנו גם צריכים לשווק לעצמנו את עצמנו, להזכיר לעצמנו שאנחנו שווים משהו, שיש בשביל מה להמשיך ולהתאמץ כל כך למרות המסכים המסתירים זאת מאתנו לפעמים.

לכן, ייתכן כי התשובה לא נמצאת רק אצלי אלא בקרובים אליי- משפחה, חברים, עמיתים ושותפים, שמכירים פיסות אישיות שלי, ולפעמים יכולים להעריך אותי הרבה יותר טוב ממני, ולא רק כדי לפרגן אלא באמת מתוך ראייה מסוימת של מידע שנגלה אליהם מצדי.

לא פחות חשוב הוא הצורך להתמקד. מוכח כי בכוח ההתמדה אדם יכול להגיע לדברים גדולים, להשיג מטרות, להגשים יעדים. אפשר לראות כמה ראיונות מקדימים, הרבה לפני הבחירות ב- 2016 עם דונלד טראמפ, בין אם מעריכים אותו ובין אם לאו, ולהבין כי כן, הוא לגמרי כיוון לשם והצליח לו, ולא בכדי. ברגע שאנחנו יודעים מי אנחנו ומה אנחנו יכולים, בין אם נעבור את הריאיון הזה או הבא, מה שמשנה הוא כי התחושה היא שאנחנו סוללים את הדרך בה בחרנו וזה פחות מכורח הנסיבות או כי ויתרנו או התפשרנו.

הנתיב להצלחה

אין מדובר בסיסמאות, ונכון שתמיד צריך לוותר על משהו פשוט כי בכל דבר יש את החיסרון. אך הכוונה העיקרית פה היא כי כדי לכתוב קורות חיים ובכדי להתראיין ובכדי לכוון מסלול של קריירה, אדם חייב לדעת מי הוא, מה הוא רוצה, למה הוא מסוגל וכן, מה סדר העדיפויות שלו.

כמובן שאם אני רוצה לרקוד בלט שש פעמים בשבוע, ובנוסף לפתח קריירה כעורכת דין, יהיה לי כנראה קשה לשלב בין השניים. אפשרי אך מאתגר. אולי כדאי להתמקד באחד מהם, להחליט מה עדיף, או להבין כי זה יהיה מורכב מדי לתפקד במשרה מלאה הדורשת מחויבות הן בשעות לא שגרתיות, בעוד מאידך יש בי רצון להיות תחת משטר אימונים מפרך וקפדני.

מילת המפתח: מיקוד

יש צורך כי הנחתום יעיד על עיסתו בבואו לשווק עצמו, לשלוח קורות חיים ולהתראיין. לכן, עם כל הקושי והבלבול וריבוי האינפורמציה לגבי התפקידים הקיימים בשוק וכן המשרות העתידניות, והחשש שמא יוחלפו מקצועות קיימים בעתידיים שאין אנו יודעים עוד בדיוק מהם, צריך לעצור ולהתמקד, כפי שנאמר לעיל. לכתוב, לדבר, להתייעץ ולהחליט- מה הכיוון ומכאן ואילך לפעול להשיג המטרה.

העצירה הזו לשם מיקוד, נועדה למטרה אחת בלבד והיא להתקדם קדימה עם כוחות מחודשים, דבקות במטרה ואמונה בהצלחה. הרבה פעמים כשאנו נכנסים לתהליך פנימי כזה עם עצמנו, חשוב שנקדיש זמן לשמוע מקרובים איך הם רואים אותנו במצבים הכי טובים שלנו ומה הם חושבים שנכון עבורנו מבחינה תעסוקתית, וכן שנתאמץ בכדי להשקיט את עול הרעשים מסביב.

הסביבה החיצונית מאד משפיעה על קבלת החלטות, על מצב רוח ובכלל על תחושות ורגשות. הן בתוך הארגון והן מחוצה לו, כל מיני שיחות מאיימות על תחרות, צמצומים, שכר, קידום ועוד, בהחלט יכולים להוריד את המוטיבציה. חלק מההחלטה להתמקד במומחיות שלי או במגוון תחומי המומחיות שלי, היא להבין את החשיבות כי אם לא נשים את הדברים שברקע במקומם, אלא הם יהפכו להיות המרכז, אנו עלולים חלילה להיות אומללים.

המימרה המפורסמת כי העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו היא מקסימה, אך בפועל, כמה ימים של חופש מוציאים את מי מאתנו מהשגרה ואנו נהיים חדורי מוטיבציה ותכניות לגבי איך ומה יהיה כבר כשנחזור. היות וכך, כדאי גם למי שרוצה להמציא עצמו מחדש בתוך הארגון, בתוך התפקיד בו נמצא שנים, ולמעשה להיות מי שהוא- יותר נכון, להוציא את עצמו לאור מחדש, כדאי שיעבור עם עצמו איזה מיני תהליך של בירור, של חישוב מסלול מחדש, כדי למצות את אותה מומחיות בהצלחה.