שיעורי חשיפה גבוהים לאיומים בישראל: 4 מיליון מתקפות תוכנה זדוניות

מתקפת סייבר הגנה על מובייל ניידים סלולר - CC0

דוח Trend Micro קובע כי כ- 4 מיליון מתקפות נוזקה זוהו ב- 2018 בישראל, הדוח המסכם לשנת 2018 חושף ומשרטט את השינויים המשמעותיים בנוף האיומים הגלובלי.

נתוני הדו"ח אודות נוף האיומים בישראל

  •  4 מיליון מתקפות נוזקה זוהו ב- 2018 בישראל.
  • 3,202 נוזקות זדוניות למובייל הורדו למכשירי המובייל של משתמשים בישראל מתוך סך 852,740 יישומים שהורדו למכשירים בשנה האחרונה.
  • 438 נוזקות של בנקאות און-ליין זוהו בישראל.
  • מתוך כ- 1.8 מיליארד איומי כופרה שזוהו סביב העולם בשנתיים האחרונות, כ- 1.39% זוהו ונחסמו בישראל על ידי פתרונות Trend Micro בהשוואה ל- 0.04% בפינלנד, 0.22% במצרים, 2.19 בסין, 1.61% באיראן ו- 0.15 בירדן.
  • משתמשים ישראליים הקליקו יותר מ- 2 מיליון פעמים על לינקים זדוניים, שנחסמו על ידי פתרונות ההגנה Trend Micro.
  • יותר מ- 86 מיליון איומים נחסמו על ידי פתרונות Trend Micro בישראל.

Trend Micro Incorporated, מובילה גלובלית בפתרונות אבטחת מידע וסייבר, חושפת נתונים מדוח אבטחת המידע המסכם שלה לשנת 2018 (2018 Security Roundup Report).

הדוח מספק נתונים מספריים מדויקים בנוגע לשיעורי חשיפה לאיומים במדינות סביב העולם, בהן ישראל, ומשרטט שינויים משמעותיים בנוף האיומים הגלובלי, המחייבים חשיבה מחודשת בקביעת סדרי עדיפות בתחום אבטחת המידע בארגונים.

אירוח אתרים בדולר וקצת לחודש - Hostinger

סטטוס האיומים בישראל

דוח אבטחת המידע המסכם של Trend Micro לשנת 2018 חושף כי זוהו נוזקות בישראל קרוב ל- 4 מיליון פעמים במהלך השנה האחרונה.

עוד הדוח מפרט נתוני חשיפה לאיומים בישראל, בהם איומי מובייל, נוזקות בנקאות און-ליין ואיומי כופרה ומצביע על נתוני טעויות אנוש שמאפשרות חדירתם של איומי סייבר למידע רגיש.

על פי הדוח זוהו במהלך 2018 כ- 438 נוזקות של בנקאות און-ליין. יתרה מכך, במהלך 2018 הורדו 3,202 נוזקות זדוניות למכשירי המובייל של משתמשים בישראל מתוך סך 852,740 יישומים שהורדו למכשירים במדינה.

עבור לקוחות Trend Micro, מתוך כ- 1.8 מיליארד איומי כופרה שזוהו סביב העולם בשנתיים האחרונות (2016-2018), כ- 1.39% זוהו ונחסמו בישראל על ידי פתרונות החברה, זאת בהשוואה ל- 0.04% בפינלנד, 0.22% במצרים, 2.19 בסין, 1.61% באיראן ו- 0.15 בירדן.

סך הכל יותר מ- 86 מיליון איומים נחסמו על ידי פתרונות Trend Micro בישראל, כאשר טעויות אנוש הן עדיין גורם משמעותי לחשיפה לאיומי סייבר, כפי שחושף הדוח. יותר מ- 2 מיליון פעמים הקליקו משתמשים על לינקים זדוניים ונחסמו על ידי פתרונות Trend Micro בישראל.

שינויים בנוף האיומים הגלובלי

דוח אבטחת המידע המסכם של Trend Micro לשנת 2018 משרטט את נוף האיומים שהתפתח באופן משמעותי, הן על ידי גישה והן על ידי טקטיקה.

אחד השינויים, שחשוב לעסקים להיות מודעים אליהם, הוא הגידול המהיר בכריית מטבעות קריפטו, אשר גדל ב- 237% בשנה האחרונה.

התקפות שמנצלות את הרצון של אנשים להגיב לבקשות דחופות מגורם סמכותי נמצאות כעת בעליה, דוגמת התקפות על אימיילים, Business Email Compromise – BEC ופישינג, עם עליה מדהימה של 269% בשיעור זיהוי של לינקים זדוניים של פישינג בהשוואה ל- 2017.

"השינויים בנוף האיומים בשנת 2018 משקפים שינוי בצורת המחשבה של פושע הסייבר," אמר ג'ון קליי, מנהל תקשורת איומים גלובלית ב- Trend Micro.

"היום רוב ההתקפות השכיחות ממוקדות ומתוכננות כראוי, בניגוד להתקפות 'מידה אחת מתאימה לכל' שהיו שכיחות בעבר. מתוך ידיעה על דפוס העבודה הזה, אנחנו מפתחים פתרונות שיכולים לעלות בחוכמתם על שיטות התקיפה הללו ולאפשר לנו להיות צעד אחד לפני הפושעים".

עלייה תלולה של כ-30%

מספר התקפות ה- BEC בשנת 2018 עלה בשנת 2018 ב- 28%. בעוד ההתקפות הללו מופיעות בתדירות נמוכה יותר לעומת התקפות פישינג, הן יותר מתוחכמות ודורשות תכנון קפדני על ידי פושעי הסייבר, והן מייצרות להם ממוצע של 132 אלף דולר להתקפה.

מאחר שההתקפות הללו אינן כוללות נוזקות ונכנסות ללא זיהוי על ידי אמצעי אבטחה מסורתיים, חברות חייבות להגביר את האבטחה שלהן כנגד ההתקפות הללו עם פתרונות חכמים שמנתחים את סגנון הכתיבה של אימיילים של מנהלי מפתח בארגון במטה לזהות האם האימייל נכתב על ידי נוכל.

פתרון Writing Style DNA עושה זאת בדיוק ומסייע בצורה אפקטיבית לזהות התקפות BEC.
אזור נוסף בו נרשם שינוי בנוף האיומים בשנת 2018 הוא בפגיעויות zero-day. יוזמת Zero Day של ,Zero Day Initiative – ZDI חשפה יותר פגיעויות ב- 2018 מאי פעם, כולל שיעור גבוה ב- 224% של באגים של Industrial Control System.

הדבר משמעותי באופן מיוחד לארגונים שנאבקים על מנת ליישם טלאי אבטחה במערכות שלהם. בעוד תוכנות ניצול מסוג zero day שכיחות פחות ופחות, נעשה שימוש בפגיעויות ידועות על מנת להוציא לפועל את ההתקפות הגדולות ביותר של שנת 2018.

הטקטיקות הללו מסתמכות על פגיעויות שיש להן טלאים זמינים במשך חודשים ואפילו שנים, אך עדיין נשארו חשופות ברשתות הארגונים.

אינדיקטור חזק נוסף לשינוי בנוף האיומים בא לידי ביטוי בירידה בסוגי איומים מסוימים. שיעור הזיהוי של כופרות ירד ב- 91% בהשוואה ל- 2017, בד בבד עם ירידה של 45% במשפחות כופרה חדשות.

הדבר מחזק את מגמת השינוי בטקטיקות ההתקפה, שכן כופרה אינה זקוקה לתכנון מעמיק, יכולות טכניות או תחכום, בשל מספר רב של משאבים שזמינים להאקרים זדוניים במחתרת פשעי הסייבר.

המחקר המתמשך של Trend Micro ומודיעין האיומים המתקדם ביותר שלה, מאפשר שיפורים עתידיים בפתרונות שלה, על מנת להבטיח כי לקוחות החברה יישארו צעד אחד לפני הפושע הזדוני.

טבעות ותכשיטים במבצע

עבודה עם משמעות אפשרית רק עם קורות חיים מהוקצעים

עבודה עם משמעות

משמעות בעבודה חשובה לעובדים יותר מכסף. כך כפי שפורסם בכתבה ב- The New York Times תחת הכותרת "עשיר, מוצלח ואומלל" והוצג בלא מעט שיחות היום בלינקדאין, רובם ככולם של המגיבים מסכימים עם הנתון כי 9 מתוך 10 אנשים מעדיפים עבודה מעניינת ומאתגרת מאשר שכר גבוה אך חוסר סיפוק לצדו. מגיבים משתפים ברשת סיפורים אישיים ובהם כי בפגישות מחזור, בהן התראו עם חברים מהעבר, גילו כי רובם ככולם מרוויחים אמנם משכורת יפה ומכובדת אך ממורמרים משום שאת מרבית שעות היום שלהם, בין 10- 12 שעות ליתר דיוק, הם מבלים בעבודה בתפקיד אותו אינו מחבבים, בלשון המעטה. לפיכך, אנשים יעדיפו לעבוד בעבודה פחות מתגמלת ולו שיהיה בה ערך מוסף, משמעות, משהו שיתרום לפיתוח הכישורים האישיים, רק לא להרגיש כאילו שהם "מבזבזים את חייהם".

אחד המרכיבים הבולטים שמספקים שביעות רצון וביטחון עצמי במקום העבודה ובתפקיד, הוא עניין האוטונומיה האישית. ראשית, הגדרת תפקיד יוצרת סוג של מסגרת לה גבולות ברורים, מה חלק מתפקיד העובד ומה לא, מה שייך למחלקה X ומה שייך למחלקה Y. הדבר אמנם עלול לגרור גם התנהגויות פחות רצויות, למשל, תגובות 'ראש קטן' כמו "זה לא בטיפולי" ולכן גם לשאלות שיש לי עליהן תשובה, אני עשוי לבחור שלא לענות משום שאני נמדד על מה שכן מוגדר כחלק מתפקידי (וזה באמת עניין שכדאי לטפל בו בייחוד בחברות בהן הגדרת התפקיד נוקשה מדי והעובד לא מוערך ו/או מתוגמל עבור עזרה לעמיתיו ועבור קידום העבודה השוטפת). יחד עם זאת, הגדרה ברורה של התפקיד גם מבהירה בכל שלב במשימה מיהו בעל התפקיד האחראי, וכך הסיכויים כי היא תושלם מתחילתה ועד סופה, גבוהים יותר.

אוטונומיה אישית בעבודה

כך נמנעים תרחישים בהם עובד עמל על איזשהו פרויקט, ובתוך כך אחראי על שרשרת של פעולות, ולפתע מתחוור לו כי משהו בתהליך העבודה שונה על ידי המנהל, והוא אפילו לא ידע על כך. בסיטואציה כזו, עובד יכול להרגיש כאילו הקרקע נשמטת תחת רגליו. לא רק שהוא חש תסכול עצום ומבין כי הדברים אינם פועלים באופן מאורגן ובסדר המסוים כפי שנקבע וכפי שלימדו אותו לפני שנים. אלא, ההתנהלות הכאוטית הזו מבחינתו, מותירה אותו בתחושות של אי וודאות וחוסר ביטחון, ומעתה כנראה שישקיע את מירב האנרגיה שלו, הקשב והריכוז, בבדיקות שמסיטות אותו מהמיקוד במטרה. למשל, יבקש להבין, האם הוא בעל אוטונומיה על תהליך העבודה או שמא יש חוסר הלימה בין מה שקורה עם המלאי לבין מה שמתועד במערכת. אולי התקבלו החלטות חפוזות שנוגעות למשימותיו והוא טרם עודכן על כך... בעוד שבוודאי כי אותה אנרגיה הייתה יכולה להיות מנוצלת לתועלת החברה. כך, בעניין שיכול להיות קטן, חד פעמי ואפילו חסר משמעות, הטפל הופך להיות העיקר. ולבסוף, פועל יוצא של התנהלות כזו באופן חוזר ונשנה, יהיה בדרך כלל חיפוש עבודה מצד העובד, תוך כדי הישארות בתפקיד.

אירוח אתרים בדולר וקצת לחודש - Hostinger

דבר נוסף שאוזכר בתגובות למאמר הוא החשיבות של הסביבה החברתית. לא מדובר רק על איכות האנשים או על האווירה החיובית, אלא על העובדה כי לא אחת אנשים נרתעים מפוליטיקה ארגונית, וברגע שהם מבינים כי כזו כבר נוצרה והיא אינה לרוחם או שמא, הם אינם חלק ממנה וגם לא מעוניינים להשתייך אליה, בין אם משום שמדובר על ערכים שאינם הולמים את ערכיהם מבחינה אתית, או בין אם משום שהם לא מוצאים לנכון כי על מקום העבודה לשמש מגרש מיני-פוליטי לשם קידום עניינים אישיים, ומעדיפים להשקיע את כישוריהם לטובת קידום ענייני החברה.

לעריכת מסמך קורות חיים לחצ/י כאן

פוליטיקה ארגונית

סוגיית הפוליטיקה הארגונית מורכבת אף היא במיוחד, משום שכפי שאומר המשפט שנטבע על ידי קרול האניש, אמנם בהקשר לפמיניזם אך רלוונטי מאד גם לכאן: "האישי הוא הפוליטי". אנשים העובדים בארגון מחליטים זאת משום שברצונם לממש את כישוריהם, להתפרנס ולהתקדם מקצועית. התפתחויות פוליטיות מסוימות מגיעות לפעמים לרמות שהן מאיימות ומעיבות על ההשתייכות לארגון, לא רק ברמה התרבותית- ארגונית אלא אף ברמה התפקודית, משום שהן מהוות מעמסה לא אחת. כשכל צעד שרוצים לקחת קשור עם קבוצה משפיעה או עם אישיות בכירה ולפיכך יש לחשוב מספר פעמים ולג'נגל כדי שלא לפגוע או לדרוך על כל מיני יבלות חסרות כל קשר ועניין למהות העבודה, אלא מעורבים בהן מאבקי כוח ומעמד, תהליכי עבודה נתקעים, מוקפאים או נעצרים וכל השותפים במלאכה עשויים להיות מאד מתוסכלים מכך.

לעניין זה צריך להקדים תרופה למכה ואם אפשר לעשות זאת לכתחילה דרך מערכת הגיוס, מה טוב. משלבי הגיוס הראשונים, צוות מיומן יכול לזהות כישורים ותחומי עניין של מועמדים. וכפי שאפשר לאבחן אנשים שיהיו מנהיגים ומובילים באופן חיובי, וטיפוסים שלמרות האתגרים יישארו יציבים ונמרצים, אפשר לאבחן גם להפך וניתן אף לדון בסוגיות כאלו ואחרות בראיונות מתקדמים, על מנת לייצר אבחון נכון, שיספק תובנה לגבי תחומי העניין של המועמד בעבודתו.

האם המועמד עשוי לראות בסביבת העבודה כהזדמנות ליצירת קליקות לשם קידום מקצועי? אם התשובה היא כן בסבירות גבוהה וההחלטה היא לייצר ארגון שטוח ככל הניתן אז ייתכן כי מועמד כזה אינו מתאים לאווירה הארגונית הרצויה. מאידך, ישנם מנהלים ומגייסים שדווקא תרים ברצון אחר מועמדים כאלה.

לעניין פיתוח כישורים ומיצוי הפוטנציאל המקצועי, שזה למעשה החלק הנכבד בנושא המשמעות התעסוקתית, הנידונה בכתבה בטיימס, מובן כי מבחינת העובדים של ימינו, זהו החלק המהותי. לכן, יש לקחת בחשבון את ההשלכות הנכבדות של תוכן קורות החיים שלכם, ואת כלל ההתנהלות הראשונית אל מול המגייסים, בין אם מדובר בצוות גיוס חיצוני, פנימי או מנהלים ישירים.

כמשל החכם באדם, שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי). כך מסמך קורות החיים שלכם משמש למעשה כמראה. ככל שבקורות החיים שלכם תשקפו יותר את היותכם "כלבויניקים" כלומר, בעלי יכולות רבות ומגוונות כדי לשכנע את המגייס בכישוריכם ועל ידי כך להתקבל למשרה הנחשקת, כך תידרשו בעתיד למטלות אמורפיות שאינן ממקדות אתכם למטרה העיקרית שתקדם את הקריירה שלכם.

עריכת קורות חיים מהוקצעים

יתרה מכך, הדבר עלול לגרום לכך שיחסית לשאר העובדים בצוות, אתם תידרשו להיות זמינים ונגישים בכל עת, גם בהפסקת הצהריים ולעתים גם לאחר שעות העבודה או ביום החופשי, "רק לשאלה קטנה..." כי הרי רק לכם הכישורים הספציפיים אותם הגדרתם בשלב הקבלה לעבודה.

לכן, כבר לכתחילה במסמך קורות החיים ובראיונות העבודה, מי שיודע כי עלול להיות מתוסכל אם אופי העבודה ומשימות התפקיד יהיו שונות ובלתי צפויות לעומת מה שנקבע עמו לכתחילה, צריך לשדר את המסרים האלו כי מאד חשוב לו להבין בדיוק מה מצפים ממנו, מה דורשים ממנו, מה הוא מוכן ומה אינו מוכן לעשות.

כשקורות החיים ממוקדים וניכר כי כלל המאמצים מוקדשים למילוי התפקיד כדי להשיג את מטרות החברה ולמלא אחר האסטרטגיה שלה, יעדיפו לבחור במישהו אחר כדי לעשות את המשימות סביב, ואתכם כדי למלא את המשבצת אליה אתם מתמיינים ובה שואפים להשתלב. כך משיגים לא רק את המשרה אליה אתם מכוונים אלא תחושת משמעות בעבודה כי באפשרותכם למצות את עצמכם מבחינה מקצועית ולא לבזבז זמן לריק על משימות שוליות.

אירוח אתרים בדולר וקצת לחודש - Hostinger

זה נכון שחשוב לא פחות לעזור ולתרום, אך במקרים בהם עובד מגלה תוך כדי כניסתו לתפקיד, כי למעשה חלק מהעבודה דורשת ממנו לעשות דברים שלא צוינו מראש (כגון עבודה פיזית), ועכשיו הוא מגלה כי הפן שחשב שיהא שולי לעבודתו, הוא העיקר, האכזבה גדולה, המוטיבציה כבר צונחת במהירות שיא מטה, ושוב עשויים להיכנס למעגל מחפשי העבודה.

באופן נדרש והכרחי לא פחות, מנהלים מחויבים להכין משימות מראש, להעביר את המסרים שלהם באופן ברור, ולוודא כי אם לא הובנו כראוי, עובדים ירגישו מספיק בטוח כדי לשאול ולעמוד על כך שהם מבינים את המשימה ומוכנים לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. התנהלות כזו תחסוך זמן ומשאבים, תהיה כמדיניות של דלת פתוחה להציף את הקשיים בעת קבלת המשימה ותוך כדי ביצועה, ותהווה דוגמה לאופן הרצוי מבחינת העברת מסרים ותקשורת בין-אישית יעילה, לטווח הארוך.

לעריכת מסמך קורות חיים לחצ/י כאן

אתם צוברים מידע רב ויקר ולעתים חסוי? איך להישמר מעולם הכופרות והסחיטה

CC0 - כופרה סכנות סייבר מטריקס MATRIX

דוח חדש של Sophos מנתח את כופרת Matrix וקובע: הטרנד של כופרות ממוקדות ממשיך.

עיקר הממצאים:

  1.  Sophos גילתה 96 דוגמאות ל- Matrix במרחב הרשת, עם גרסאות חדשות יותר שיכולות לסרוק ולמצוא קורבנות פוטנציאליים ברגע שנכנסו לרשת.
  2. דרישת הכופר היא במטבעות קריפטו באופן שווה ערך לדולר אמריקאי, בין היתר על מנת להתגבר על התנודתיות בערך מטבעות הקריפטו.
  3. דרישות כופר הגיעו עד 2,500 דולר אמריקאי, אבל התוקפים צמצמו את הכופר כאשר חוקרי SophosLabs הפסיקו להגיב לדרישות.
  4. אמצעי הגישה העיקרי של התוקפים הוא דרך פיירוולים בהם מופעל Remote Desktop Protocol.

Matrix (מטריקס), כופרה הפועלת משנת 2016

Sophos גילתה 96 דוגמאות במרחב הרשת. כמו כופרות ממוקדות קודמות, כולל BitPaymer, Dharma ו- SamSam, התוקפים שמדביקים מחשבים עם Matrix פרצו לרשתות הארגון והדביקו את המחשבים באמצעות (Remote Desktop Protocol (RDP, כלי גישה מרחוק שנמצא בילט-אין במחשבי Windows. יחד עם זאת, שלא כמו משפחות כופרות אחרות אלו, Matrix מתמקדת רק במכונה אחת ברשת במקום להתפשט באופן נרחב בארגון.

בדוח האחרון שלהן, מעבדות SophosLabs הנדסו לאחור את הקוד והטכניקות, אשר מיושמים על ידי התוקפים, וכמו גם את השיטות ומכתבי הכופר ששימשו על מנת לסחוט כספים מהקורבנות. פושעי ה- Matrix פיתחו את הפרמטרים של ההתקפה שלהם לאורך זמן עם קבצים וסקריפטים חדשים שנוספו על מנת לפרוס משימות שונות ותוצאות הרסניות שונות ברשת.

מכתבי הכופר של כופרת ה- Matrix מוטמעים בקוד ההתקפה, אבל הקורבנות לא יודעים כמה הם צריכים לשלם עד שנוצר קשר עם התוקפים. במשך רוב תקופת הקיום של Matrix, הכותבים השתמשו בשירות הודעות מידיות מוצפן שנקרא bitmsg.me, אבל שירות זה הופסק כעת והכותבים עברו לשימוש בחשבונות אימייל רגילים.

הסחטנים מתעקשים לקבל את הכופר במטבעות קריפטו

השחקנים מאחורי Matrix דורשים כופר במטבעות קריפטו באופן שיהיה שווה ערך לדולר אמריקאי. זהו דבר בלתי רגיל שכן דרישות למטבעות קריפטו מגיעות בדרך כלל עם ערך ספציפי של מטבעות קריפטו ולא כשווה ערך לדולר.

זה לא ברור האם דרישת הכופר היא ניסיון ישיר להנחיה מוטעית או רק ניסיון להתגבר על התנודתיות הפראית של ערך הסחר של מטבעות הקריפטו. בהתבסס על תקשורת ש- SophosLabs ערכה עם התוקפים, דרישות הכופר הגיעו ל- 2,500 דולר אמריקאי, אבל התוקפים בסופו של דבר צמצמו את הכופר כאשר החוקרים הפסיקו להגיב לדרישות.

Matrix היא כמו האולר השוויצרי של עולם הכופרות, עם גרסאות חדשות יותר שיכולות לסרוק ולמצוא קורבנות פוטנציאליים ברגע שנכנסו לרשת. למרות נפח הדוגמאות הקטן, זה לא הופך את הכופרה לפחות מסוכנת. Matrix מתפתחת וגרסאות חדשות מופיעות ככל שהתוקף משתפר עם לקחים שנלמדו מכל התקפה.

המלצות ליישום מידי

Sophos ממליצה ליישם את חמשת האמצעים הבאים באופן מידי:

  1. הגבילו גישה ליישומים בשליטה מרחוק דוגמת (Remote Desktop (RDP ו- VNC.
  2. סריקות מלאות שגרתיות לפגיעויות ומבחני חדירה לאורך הרשת. אם לא ערכתם דוחות מבחני חדירה לאחרונה, עשו זאת עכשיו. אם לא תענו לעצות שנותן לכם בודק החדירות שלכם, פושעי הסייבר ינצחו.
  3. אותנטיקציה מולטי-פקטוריאלית למערכות פנימיות רגישות, אפילו עבור עובדים ב- LAN או VPN.
  4. יצרו גיבויים שהנם offline ו- offsite ופתחו תכנית התאוששות מאסון שמכסה את שחזור המידע והמערכות של כל הארגונים, כולם באותו זמן.
  5. השתמשו באמצעי הגנה מתקדמים בעלי יכולות טיפול באיומי כופר, הן בהגנה על תחנות הקצה והשרתים והן בהגנה על שער הארגון.

 

למידע נוסף ובדיקות עובדות, בקרו בדוח המלא:
Matrix: A Low-Key Targeted Ransomware report by Sophos

מרקט של כישורים – עולם העבודה משנה את צורת החינוך

חינוך לרובוטיות

מעסיק מעדיף להשקיע בטכנולוגיה וכמובן באאוטסורסינג מאשר להתמודד עם מחסור בכישורים של העובד. משתמע מן האמור כי עובד הוא כמעין מוצר, וכך ניתן לצפות בדרישות של משרות, אפילו באלו הנחשבות פשוטות יחסית, ולהיווכח כי מדובר ברשימה נכבדת של מספר בקשות מורכבות שמשלבות הן ניסיון מעשי והן תכונות פרקטיות ויכולות ממשיות.

לא מן הנמנע כי המוני מודעות דרושים נותרות ללא מענה, או לחלופין מאות קורות החיים המגיעים למאגר כלל אינם רלוונטיים, כאשר בניגוד לעבר הלא רחוק, אם מועמד או מועמדת היו חסרים מספר קטן של סעיפים, מבחינת אפשרותם לסמן וי כי הם עונים על דרישות המשרה ומוכשרים למלא את התפקיד, היום המעסיק מוכן להמתין לעובד החלומי, ופחות מתכוון להתפשר.

הסיבות לכך מגוונות, בין אם כי מעביד יודע מה הוא רוצה וצריך, בין אם מעדיף אפילו לחלק את התפקיד לשני אנשים, או עקב העובדה כי העסקת עובד היא דבר יקר ומורכב לכשעצמו וכך אף לעתים בעל הבית ייקח על עצמו חלק מהמשימות, ולו רק שהעבודה שצריכה להתבצע תצא מן הכוח אל הפועל.

חלום או הזיה: שהילד יהיה חכם כמו רובוט

אם כך, שיעורי בית אינם רק נחלתם של תלמידי בית הספר ושל סטודנטים לתארים מתחילים ומתקדמים, אלא כנראה מזוהים עם כל מועמד לעבודה, כזה שרוצה להגביר את הקצב. מציאת עבודה הינה תהליך מורכב דיו וכן העמידה בדרישות התפקיד לאורך זמן. יחד עם זאת, עצם היכולת להציע עצמך כמועמד דורשת מאמצים, נכונות ובעיקר רצון לענות על דרישות המשרה ולהיות מסוגל לדלוור אותן.

כלומר, על מועמדים לעבודה להוכיח ניסיון, להציג תעודות על לימודיהם, אך לא זה בלבד, אלא להיות בלמידה מתמדת ובהתפתחות ושיפור קבוע ורציף, ממש כמו עדכון גרסה בטלפון חכם ומשוכלל!

איך עושים זאת? עצם המחשבה גורמת לסוג של תגובות כגון לקיחת צעד אחורה, הרמת ידיים, שאיפת נשימה עמוקה וגירוד במצח במחשבה כי אין אפשרות להשיג את ההתקדמות וההשתכללות הטכנולוגית ממילא אזי מה הטעם בכלל לנסות?!

אולם, קצב החיים המהיר, יוקר המחיה לעומת הקושי למצוא משרה הולמת במשכורת הגונה, בין כה לא פחות מאתגרים מבחינת התמודדויות היום-יום, מכאן שאף לא משאירים ברירה, אלא להצטרף למרוץ בו בין שביודעין ובין שבחוסר מודעות, כולם כבר חלק ממנו.

העובד כמוצר

בשנים האחרונות היו לא מעט דיונים ופאנלים בינלאומיים בנושא, בהם לקחו חלק אנשי אקדמיה ואנשי עסקים, וחברו יחד בכדי להבין כיצד המפגש בין מערכת ההשכלה לבין עולם התעסוקה מאפשר לייצר יותר ויותר עובדים יעילים למערכת, ומפחית את הסיכון כי יישארו מאחור.

הביקורת בין היתר מופנית כמובן למוסדות לימוד שכביכול חוטאים בכך כי אינם מכינים את הצעירים להתמודדות עם עולם העסקים. וכמובן לדאבוננו אף מזניחים את העובדה כי מסיבות שונות יש גם לא מעט סיכון בדרך זו שבה תלמיד יכול ללמוד לתכנת מגיל צעיר מחד, אך עשוי להיות חסר כישורים שונים וידע מהותי מאידך, במגוון תחומים העולים על הדעת.

לכן, לא בטוח כי הפתרון הוא באיחוד כוחות והזנחת המסגרת הלימודית לחלוטין, אך כנראה כי מוסדות הלימוד ייאלצו להתאים את עצמם לסביבה המשתנה, משום ששיעור אזרחות לדוגמא, יכול להיות הרבה יותר קצר ותמציתי, ואין בהכרח צורך להקדיש לו שעת לימוד במשך שנה שלמה ויותר.

הן משום שישנן דרכים יעילות יותר ללמידה (עצמאית, אינטרנטית ועוד), והן משום שממילא שינון מבנה המערכת הפוליטית סביר להישכח עם סיום הבחינה, וכך הלכו להן שעות יקרות מפז, שניתן היה למלאן באופן מיטבי יותר (וסליחה לצוותי ההוראה המסורים, אין הכוונה כאן לפגוע בעבודת הקודש שלכם, וודאי כי במתכונות אלו מתקיימים אף דיונים חשובים בדבר הרלוונטיות של מבנים מדיניים ארכאיים לימינו אנו, וכיצד אם בכלל מתקיימים פתרונות במציאות כדי ליישב סתירות העולות מכך).

עובדים כמוצרים - האם יש אפשרות להתעורר?

על כל פנים אין כאן הכוונה להתנגח באף מקצוע לימודי או מוסד השכלה, אך לדאבוננו, יצירת מסלול קריירה משגשג דורש קצת יותר. כל שכן העובדות בשטח מצביעות על כך כי אף השפה והתרבות אינן עשירות דיים, בלשון המעטה, על אף 12 שנות לימוד במערכת החינוך.

אי לכך, ייתכן כי גם תיכונים, בדומה לאוניברסיטאות ייאלצו להתחיל לשווק את עצמם, להעלות את הרמה ואף להתחרות ביניהם כדי שתלמידיהם אכן יצליחו בעולם האמתי ולא רק בבחינות הבגרות.

אם נתייחס לנקודת המבט של ההורים, ברי כי כל עוד צעירים אינם מעוניינים ברכישת כלים מסוימים שיהפכו אותם בעתיד למעין 'מוצר חם בשוק' לכאורה, (והייתי מוסיפה אף במירכאות כפולות), אזי אין צורך בכך וכמובן שלגיטימי כי תיווצר הסתייגות מצד הורים שאינם מעוניינים כי ילדיהם ייכנסו למעין פס ייצור.

כבר רבו מקרים הזויים בהם ילדים הוכרחו לנגן בפסנתר או לרקוד בלט במשך שנים מבלי רצון וחשק למקצוע, על ידי הוריהם, וכך הפכו לסיפור חיים טראומטי כשהחליטו לעמוד על שלהם ולהיות מי שהם, מה שבדרך כלל הסתבר כההיפך הגמור מהתחום בו בחרו בשבילם, במקום להוות גאווה להוריהם ולשלם את המחיר האישי.

כמו כן, יש לקחת בחשבון את נקודת הזווית העתידית ולהבין בדיוק, אם מדובר, לצורך הניסוח, במעין "פס ייצור של עובדים המתאימים לתעשייה של העולם הנוכחי" – לאן זה הולך? מה אנחנו "מייצרים" פה? אדם כרובוט או אף חמור מכך, עבד למכונה?!

מרקט של כישורים – עולם העבודה משנה את צורת החינוך

מאידך, אין ספק כי כדאי לעשות התאמות מסוימות מבחינת התכנים הנלמדים ולשחרר לחץ מכפייה אזרחית-פוליטית למען העתיד הכלכלי של העובדים ושל החברות המעסיקות. בד בבד, ניכר כי ארגונים לוקחים את המושכות לידיים ומכשירים את העובדים שלהם, באמצעות לימוד מוכוון למטרת העבודה, קורסים מקצועיים וייעודיים, וכן אף עושים זאת כערך מוסף ומשותף לקהילה.

זאת בין היתר משום שהעלות של תהליך גיוס שנכשל או בכלל כל הפסקת עבודה מאיזו סיבה שהיא, הינה גבוהה ומשמעותית לאין שעור, ופוגעת הן בטווח הקצר של מחסור בידע ובביצוע התפקיד הנדרש, והן בטווח הארוך, בתרבות הארגונית ובמוטיבציה של עובדים נוספים בחברה.

תוך כדי קריאה ודאי כי עולות דילמות מהותיות ואף אתיות ממגוון בחינות. כמו למשל, האם מערכת החינוך צריכה לשמש כספקית עבור תעשיית ההייטק? האם הילדים שלנו הופכים להיות כמוצר במלאי של הספק בשביל לסייע לארגון להפוך לתחרותי ואפקטיבי יותר? האם ממשלות צריכות להיות עסוקות בהפיכת מוסדות ההשכלה לכאלו המתייחסות לתלמידיהן כמוצרים עתידיים לשיווק בשוק?! במילים אחרות, מי אמר מטריקס ולא קיבל...

להתנהל באווירת סטארט-אפ הקיימת בכל ארגון!

אווירת סטארט אפ בארגונים בישראל

אווירת סטארט-אפ מכתיבה את התנהלות הארגונים בישראל ובעולם. עם תחרות בלתי נתפסת ומרדף חסר מעצורים אחר עובדים איכותיים, הן הלו-טק, ההייטק ומה שביניהם, כולם נמצאים באותה סירה - באווירת סטארט-אפ מוחלטת! היות ולא מעט חברות נשענות על הון מחו"ל, על השקעות, תרומות ושאר תקציבים, הן גם נמצאות תחת איום מתמיד של חוסר יציבות.

נדמה כאילו אי אפשר לחזות את המחר, השוק מאד דינאמי ובהתאמה השינויים החלים בארגונים. מנהלי HR מודים בפה מלא כי ישנם עובדים שהם בבחינת לשמרם ויהי מה, היות ואם חלילה מאבדים אותם, ההשלכות עשויות להיות נרחבות, מעיכובים בשירות ועד נשירת לקוחות.

מעבר ללחץ הפיזי והנפשי שקיים כמעט בכל עבודה, שכן כמשפט הנודע שהגו חכמינו "הזמן קצר והמלאכה מרובה", ארגונים היום חייבים לנהוג באומץ לב מהבחינה הזו כי עליהם להסתגל לשינויים וממש לזרום איתם, ולהישאר איתנים, גם כשהמשמעות היא להתכופף עד שיעבור הגל המגיע לכיוונם.

להתמודד עם תחושת חוסר היציבות בארגון

בפן המעשי -

שני צדדים למטבע. האחד, לא לאבד עשתונות ולזכור שיש לכל אחד גם חיי משפחה, חיי חברה, עיסוקים ועניינים שונים. השני הוא להבין כי כאמור כולם באיזשהו לחץ מתמיד והשאיפה לאזן בין חיי עבודה לאישי היא כמעט בגדר אוטופיה כשהנייד מחובר כמו לוורידים, כשהרשתות החברתיות הן גם העיסוק וגם העולם "הפרטי" ובאמת להשלים עם זה כי הספירה הציבורית נכנסה הביתה וגם להפך הוא הנכון.

הספירה הציבורית נכנסה הביתה

משום מה כולנו מרגישים כאילו הזמן אוזל מבין הידיים, וכי רק לפני רגע היה זה מוצ"ש וכבר שוב יום חמישי! אז נכון שזה אומר שיש כביכול הרבה יותר מה להספיק אך יחד עם זאת צריך למצוא את הפרופורציות, לכל הפחות מבחינה מחשבתית!

אנחנו משקיעים המון כוחות ולפעמים נדמה כי לא מתקדמים כפי שרצינו, ואף בכלל, וחשוב לא להתייאש ולהמשיך לנסות שוב ושוב ושוב עד שנצליח (אם זה בהחזרת תחושת המוטיבציה, סיום הפרויקט, שיפור האווירה במשרד וכו').

וכן, לא לוותר ולא להימנע מלאתגר את עצמך עוד ועוד. אין כמו לנצל את הלחץ כדי להשתפר עוד יותר - ללמוד כלים חדשים שיסייעו לך להתקדם, להכין את עצמך ככלי המתאים עצמו לסביבה הדינאמית שעתידה כנראה רק להמשיך ולהשתכלל.

בפן המנטאלי (וכנראה המהותי ביותר)

למצוא את השקט הפנימי שלי. מה חשוב לי ביותר. לנשום. לזכור את הדרך שעברתי עד כה. לרכז תשומת לב למה שעושה לי טוב. להחליט מה אני עושה היום ויהי מה (פיצה)! לקרוא את המאמר שסימנתי בכוכבית לפני מספר שבועות. להמשיך לקום עם חיוך ואנרגיות חיוביות!

לפקוח עיניים ואוזניים. לשתוק. רק להקשיב. לא לחשוב שזה שאני יודעת בדיוק מה עמיתי לצוות הולך להגיד אומר שאני קוטעת עכשיו את הרצף שלו. לתת ביטוי למי שמדבר אליי. אולי זה בדיוק מה שהייתי צריכה ללמוד היום. להישיר מבט. להביט באמפתיה לקולגה, לסיטואציה. לשמוח שיש בי תקווה לראות אור באפלה. להאמין. להשלים עם מה שיש ולאסוף כוח כדי להתחדש. להצליח.

 

 

 

הטרנד המתבקש: פתרון אינסטנט גם לעולם המציאותי

פתרון אינסטנט גם לעולם המציאותי

מה שהיה פעם למסע מורכב ומפרך שחייב עצירה בין-יבשתית אחת ויותר, היום אפשרי במספר שעות בלבד. יש דברים שנאמרים רק בארבע עיניים ויכולים להיות מועברים רק בפגישה בינאישית. עד כמה שתהא הטכנולוגיה מתקדמת, הצורך בדבר המציאותי קיים וממשי. פגישה פנים אל פנים, ביקור פורמאלי, הטסת צוות עובדים שלם יחד לצורך חופשה או פרויקט עסקי, עכשיו כבר שווה את המחיר.

כך הבינו בחברת "בואינג" שמשיקה את מטוס המנהלים החדש שלה, לו טווח הטיסה הארוך ביותר מאי פעם. אם בעבר טיסה שהמריאה מהחוף המזרחי בארצות הברית הייתה נדרשת לעצור בקצה יבשת אמריקה, ולמלא דלק בקנדה בטרם צליחת האוקיינוס, לנחות באירלנד כדי למלא שוב דלק ומשם להמשיך ליעד המבוקש, היום ברי כי לדור האינסטנט נדרש השירות המתאים לדרישה!

מטוס שמקיף חצי מכדור הארץ בטיסה ישירה ללא עצירות, זו הפנמה לזמנינו אנו, בהם יש לאפשר פתרונות מהירים גם במציאות ולא רק בעולם הוירטואלי. לא בכדי סטארט-אפים מעדיפים להזמין קייטרינג לארוחת צהריים, שתהיה מוכנה ללא המתנה, כאן ועכשיו. זו לא רק החלטה למען חיסכון כלכלי או ישיבה משותפת של הצוות, אלא הלקוח מעוניין לייעל זמנים ולשפר באופן מיטבי גם את הפעולות הפשוטות ביותר, כמו הזמנת ארוחת צהריים והמתנה לחשבון, כדי להגיע לפתרון הפרקטי ביותר בשטח, ושהכל יהיה לשביעות רצונו.

כעת, כבר ישתלם להטיס צוות שלם לפרויקט באיזור נידח באירופה, בכדי להדריך עמיתים לעבודה, או להגדיל מספר הביקורות הנדרשות לנוכחות פיזית, במשרדים פיננסיים ובבתי רפואה העולם. למותר לציין כי המטוס עצמו אף הוא מאובזר בכל הפסיליטיס והפינוקים הנדרשים.

Resize Jet Aviation BBJ 777X - Majlis
קרדיט תמונה: בואינג

גרג לקסטון, ראש מחלקת מטוסי המנהלים של בואינג, הדגיש כי לקוחות העילית של החברה מחפשים נוחות מרבית בחוויית הטיסה שלהם ואת הדרך היעילה ביותר להגיע ישירות ליעד. מטוס ה-777X BBJ החדש, יוכל כנראה לספק זאת בצורה הטובה אי פעם, ומגדיר מחדש טיסות ארוכות טווח עבור לקוחות ה-VIP.

אם כבר הזכרנו את המטוס, נציין כי בואינג מציעה ללקוחותיה אפשרות לבחור בין שני דגמים. הראשון, מציע את טווח הטיסה הרחוק ביותר של 21,570 קילומטרים ותא נוסעים ברוחב 302.5 מטר רבוע. הדגם השני, מטוס ה-777-9 מציע תא נוסעים גדול אף יותר, ברוחב של 342.7 מטר, וגם הוא מאפשר טווח טיסה ארוך במיוחד של 20,370 קילומטרים.

המסקנה לעניינינו, כאנשי HR ופיתוח ארגונים, היא כי אין תחליף למציאות. הטכנולוגיה הוירטואלית היא כלי עזר מדהים ואף נדמה כי אי אפשר בלעדיה. יחד עם זאת, גם ארגונים שאינם שם לגמרי מבחינה זו, אך משקיעים בשירות לקוחות, במוצרים ובתהליכי עבודה מבחינת תשומת לב, הקפדה על פרטים, אכפתיות, בדיוק ובהתמדה, יזכו להיווכח כי החוויה המציאותית היא ברת עצמה גדולה יותר העשויה להשאיר רושם רב ומשמעותי יותר על הלקוח, והבנה זו בכוחה לסייע עבורם בבקשה לשיפור תהליכים מתמיד ובחתירה להצלחה.

מדוע מי שמשקיע ברווחה ארגונית, אינו שוקע?

תרבות ארגונית

רווחה, או בתרגומה הלועזי של המילה - Well being הכוונה לדאוג לטוב שבארגון שלנו. מילים נוספות בשפה האנגלית, המתארות את המושג, אכן גורמות לאנחת רווחה: אמידות, נוחות, נכסים, שפע, חוסן, שגשוג ופריחה. מה זה אומר לנו כאנשי משאבי אנוש ורווחה?

כפי שפינה שהחלטתי לנקות בביתי תהא מוארת ומבריקה, ותעיד על איזושהי התחדשות ותנועה ערה, כך באופן דומה, עבודה שנעשית בתשומת לב לפרטים, עם יחס, בדקדוק ובדיוק, תהא בולטת ומלאת חיות, ואפילו מעוררת השראה.

רווחה מתחילה בנתינה

בין אם זה סדר וניקיון, הקדשת זמן ומחשבה, השקעה היא באופן העבודה, באופי העבודה וראשיתה ברכישת כבוד לסובבים אותנו ובפרט לממונים עלינו.

אותם מצבים שלפעמים נדמה לנו כאילו הם מובנים מאליהם מרכיבים למעשה את פיסות היומיום שלנו. השיחות הקצרות ליד פינת הקפה, רגעי אתנחתא במהלך היום, ארוחת צהריים משותפת ואפילו הליכה במשרד בדרך לפגישה חשובה, או יציאה ממנה לקיום שיחת טלפון דחופה, גם אלו נספרים ונמדדים, מבחינת המשקל והחשיבות שיש לאופן ההתנהלות הכוללת שלי, לכל אורך היום במשרד.
רווחה ארגונית
מספר סיפורים ששמעתי במהלך עבודתי כמגייסת המחישו עבורי עד כמה חשוב לכבד את האנשים שאיתם ומולם אנחנו עובדים. לא רק את הלקוחות שלי שנמצאים לרוב מחוץ למשרד, אלא גם את האישיות שלטעמי היא אנטיתזה שלי ואפילו יושבת רחוק ממני, כך שלכאורה ניתן להתחמק מיצירת תקשורת עמה. כצורך בסיסי באדם, עובד ובפרט מנהל, רצונו במעט כבוד. ולו מעט.

אין מדובר בדברי הערכה ושבח שבאים מן החוץ, או במחמאות "כל הכבוד" שאומרים כדי להמריץ ילד קטן לחזור על פעולה חיובית. זו אמירת הבוקר טוב, הארת הפנים, החיוך, הנכונות, ההקשבה וההתחשבות. ניואנסים כאלו שכל אחד יודע היטב האם תוצאתם תעכיר או תטהר את האווירה. זאת למרות שלכל אדם יש חולשות ואנחנו מכירים פגמים וחסרונות רבים של חברינו לצוות, את שלהם אף יותר טוב מאת שלנו.

כמו כן, זה דורש מאמץ יתר ולפעמים זה קשה וחסרים המוטיבציה, הכוח והחשק כדי לגייס כוחות להתייחס ולהתייחס עד שנדמה כי אף אין לזה סוף... אולם, עובד שמטרתו לבנות את עצמו מבחינה מקצועית כדמות שכל הופעתה, תבניתה, צורתה, אופן דיבורה ואישיותה משדרים הצלחה, כדאי לו לחתור להאדיר את החזקות של האנשים שעובדים אתו ולהפך,
להמעיט מערכם של חסרונותיהם.

סביבת עבודה נעימה: בשביל לעבוד צריך כבוד

ההתנהלות ההתנהגותית הזו כדרך, אינה מניפולציה למען קידום מקצועי וכמובן שאף ארגון לא מעודד חנופה ללא גבול. בוודאי שאי אפשר להסתדר עם כולם וגם לא תמיד צריך. כמו כן, דברי אמת ניכרים ולכן לכל מילה טובה או גילוי אמפתיה ורגישות יש את גבול הטעם הטוב שלהם.

העניין הוא באנרגיה המועברת, המשפיעה על הנעת תהליכים דרך ובתוך מעגלי הקשרים בהם אנו נמצאים, שמופצת לעוד ועוד גורמים בארגון ויוצרת מערכות יחסים תקינות ואפקטיביות, וכך סביבת עבודה פרודוקטיבית של זרימה וחיוניות ולא של חסימה. זה לא פאנג שווי ולא טרנד רוחני חדש, זה בנייה של תרבות ארגונית, זו דאגה אמתית לרווחה בארגון, וזו למעשה לקיחת אחריות, בין אם כמנהלי משאבי אנוש ובין אם כמנהלי עסקים.

עובדה היא כי מדובר בצורך בסיסי באדם ולכן בכוחו לעורר פלאים במידה וניתנת לאדם תחושת הכבוד, כי קשובים לרצונו, כי מילתו נשמעת, כי יש משקל לדבריו ולמעשיו, ולהיפך באם לאו. אדם שמרגיש כי כבודו נרמס עלול להגיע למצבים קשים שישליכו על התנהגותו ואפילו על אורח חייו באופן עמוק וקשה ביותר. העובדה כי נושא הרווחה נמצא תחת משאבי אנוש הינה בעלת משקל רב, כי למחלקה הזו יש את האחריות לדאוג לתחושת הטוב של כל אחד ואחד במקום העבודה.
תחושת כבוד במקום העבודה
נכון, יש ולפעמים התנהגות כזו תלווה בהתנגדות. בין אם על ידי צוות שפחות נלהב מהרעיון, ובין אם על ידי גורמים שיש להם עניינים פנימיים בגינם נוקטים בהתנהגות או מדיניות כזו ואחרת, כלפי אנשים מסוימים בצוות או עם המנהל עצמו.

אך מי שחושב לטווח הרחוק ורוצה לבנות את עצמו כאדם שנח עם הבריות, מניח שיקולים רגשיים ופסיכו-אישיים בצד, וסולל לעצמו דרך להצלחה. רק בסביבה כזו בה אדם בטוח לנהוג כבוד בחברו לעבודה, ניתן לאפשר אווירת מקצועיות, ריכוז בעיקר ומיקוד במטרה.

כבוד, כאמור, הוא צורך בסיסי באדם, עד כדי כך כי חוקות של מדינות רבות מיוסדות על ערך זה. מי שמשקיע בתשומת לב, במילה טובה, ביחס, להרים דף שנפל כי הייתי בדרך, אפילו שזה לא נח לי כרגע, מאפשר אווירה בטוחה נפשית, סביבה ארגונית בריאה, תחושת חברות ושותפות, תרבות של שפע ושגשוג.

מי מאתנו שמגיע מעולם ה- HR ובכוחו להשפיע ביצירת תרבות ארגונית מעין זו, יהיה בבחינת משפיע חיובי ואינו מושפע משלילי, משקיע ואינו שוקע, אלא שט מעל פני המים. וודאי שיהיה, גם אם לא בפן המקצועי-ניהולי, מי שיוביל את הארגון ויצעיד אותו לעבר הפסגה הרצויה, ומעבר לכך, חביב על הבריות, מכובד ומוערך.

פתרונות מהירים ופשוטים להתמודדות עם לחץ בעבודה

לחץ בעבודה

לחץ הינו אחד מארבעת הגורמים שעלולים להביא עובד לאבד את משרתו. יחד עם חרדה ודיכאון נראה כי מדובר בתופעות הנפוצות ביותר בשוק התעסוקה. יש לך את המשרה הכי מבוקשת, אך התחושה היא כי אין לך זמן לשום דבר שחשוב לך מעבר לכך, ואפילו זמן מועט מדי בכדי להספיק את מגוון המשימות המוטלות עליך במסגרת התפקיד.

המשימות מצטברות, פתאום מגיע פרויקט שיש לך בו חלק חשוב (כך מסתבר), נדרשת לקבל החלטות מהותיות שמערבות גורמים נוספים, יש לכך משמעות ארגונית, אחריות ואף פן של מנהיגות, והכל צריך להיעשות בזמן דחוק ובמצב פיזי שבו צברת חוסר בשעות שינה. נשמע מוכר?

לחץ בעבודה
בסיטואציה כזו בדרך כלל נחפש אשמים: זה קשור באופי המשימה, הבוסים המלחיצים, הזמן הבלתי הגיוני. כאשר למעשה, דרך ההתמודדות שלנו עם המצב היא כמו במבחן – אלו תנאי הבחינה, ובהם, יש מי שייקח את זה בצורה כזו שיעדיף להיכשל, ויש מי שיהפוך את זה ליתרון. עבור אחד זו סיטואציה בלתי מתקבלת על הדעת, ועבור שני זו הזדמנות לצמיחה ואפילו זריקת מוטיבציה.

ניהול זמן ותיעדוף משימות הם כלים חשובים ועוזרים במצבים כאלו בהם נדרש לתמרן ולמעשה כמעט תמיד. עם זאת, עצם המחשבה, ואפילו קודם לכך, ההחלטה – מה אני רוצה, זה מה שקובע. אם אני רוצה להצליח עליי להתמקד בכאן ועכשיו. זה הפתרון האולטימטיבי להתמודדות עם לחץ בעבודה.

הלחץ הוא נתון. לעומתו, מה שנתון לבחירה ולתמרון זו תשומת הלב שלי- היכן היא מונחת כעת. לאן יש לנתב את הריכוז, את הזיכרון, את הכישרון! כל כדור שנזרק לעברי יכול להיות אתגר ויכול להוות איום. ההחלטה שלי אם לנסות לתפוס ולהצליח או לוותר מראש, לגמרי תלויה בי!

לחץ בעת משבר - מי שנשאר איתן, מרוויח

במצבי משבר, בייחוד אם מדובר בתקופה בה הלחץ כביכול משתלט, עשוי להיווצר מצב שמורגש בכל הצוות, המחלקה ואפילו הארגון. ניסיון החיים מלמד כי מי שנשאר איתן זה מי שמוכיח את עצמו. זה לאו דווקא הטיפוס המוכשר או החכם ביותר, אלא מי שהחליט לבחור כך. לעתים צריך אפילו להוריד את הראש, לתת לגל לעבור ולעלות שוב עם כוחות מחודשים ועם בנייה וחיזוק לנפש.

זכורה לי היטב סיטואציה בה עבדתי במסעדה והיו חסרים מלצרים. היה זה ממש מחסור רציני ומשמעותי שניכר בכל, בסרוויס עצמו, בסידור העבודה, ברמות המירמור ובקולות המרד שהחלו להישמע. בסיום אחת ממשמרות הערב, עם עזיבת אחרון הלקוחות, היינו צריכים לעשות סגירה. נשארנו שלושה עובדים ומנהלת משמרת.

כולנו סחוטים, עבדנו מהבוקר וזו משמרת כפולה. כעוסים, טרודים, עייפים וצריכים להופיע בבוקר למחרת שוב, כלומר עוד שעות ספורות בלבד. שניים הולכים הביתה, אחד נישאר. יחד עם המנהלת עושים מאמץ, כמה שאפשר, סוגרים פינות ומסיימים, עייפים אך מרוצים.

ודאי כי מי שנשאר הרוויח לטווח הארוך. אמון, הערכה, הבנה ואמפתיה גם אם לא יגיע למשמרת בוקר הבאה, גם אם יאחר בהמשך השבוע. הרגעים הקטנים שנראה שהכי קל ופשוט ואפילו הכי נכון להרים ידיים ולהגיד "די, עד כאן" הם דווקא זמנים בהם אפשר וכדאי לפתח הערכה עצמית וביטחון עצמי, לא רק של הסביבה בי אלא שלי בעצמי.

לחץ מוצדק לעומת יצירת לחץ באמצעות הדמיון

האתגר האמתי הוא כשאין כלים להתמודדות. כאשר הדרישות גבוהות מדי או שמצריך זמן רב להקדיש במתן מענה עליהן, וכשהדרישות מגיעות בתדירות מאד גבוהה עד כדי הפרעה למהלך עבודה תקין, אלו מעידים כי הלחץ אכן מוצדק.

אולם מחשבות על העבר, הרהורים על העתיד, זה טוב לעת ולמקום הנכונים. אחרת, זה גוזל זמן ובעיקר אנרגיה. את העבר כידוע לא ניתן לשנות ולעתיד הארגון ואף מקומי בו בדרך כלל מוקדשות ישיבות מיוחדות, אחת לתקופה, בהן עורכים תחזיות, ספקולציות ואנליזות. בהייה באוויר, הרהורים במשך זמן ממושך וגלישת מחשבות למחוזות מרחיקי לכת ללא מעצורים, זה דבר מסוכן, בעבודה ובכלל בחיים.

הרהורים ודאגות יתר בזמן העבודה
הסיכון בדאגת יתר ודרכי התמודדות באופן קונקרטי

נמצא כי אנשים שיש להם דאגת יתר, כלומר שהם מודאגים יתר על המידה, לא בהכרח לרמה חרדתית אלא מעבר לרמות הסבירות כך שזה פוגע בתפקוד, לא סובלים רק מנטאלית אלא גם פיזית: מערכת חיסונית חלשה יותר, השפעות על המערכת הקרדיולוגית, על העור ועל העיכול.

כדי להתמודד עם מעגל הלחצים הזה שבתוכו קיימים הרהורים ותהיות על העבר-הווה-עתיד, עד שמגיעים למצב שכביכול אין אפשרות להתמודד "עם הכל", כדאי לבדוק: האם הדרישות שלי מעצמי גבוהות מדי עד בלתי אפשריות? ייתכן כי המיומנויות המקצועיות שלי אינן בהכרח מספיקות וזה מביא אותי לתפקד במאמץ יתר?

לפעמים כל מה שצריך זה לשוחח עם מישהו – בן זוג, חבר, עמית לעבודה, מטפל, מאמן, מנטור, אח. לפעמים אנחנו נדרשים ללמוד להיות אסרטיביים, לדעת לומר לא ופשוט להציב גבולות. לפעמים צריך לדעת גם לבקש עזרה. לעתים צריך רק לאותת או לשקף לממונה שלי כי אני בסוג של overload. אולי יש פתרון מצדו, משהו שנמצא ממש מתחת לאף ואפילו לא חשבתי על זה, כי הייתי בעומס ממחשבות טורדניות.

יש פתרונות ללחץ, והם יכולים להימצא ברגע אחד, במקום ובזמן הכי לא צפויים ולהיות אפילו בנאליים ביותר, כמו יום חופש או סופשבוע ארוך. כל מה שצריך הוא להרים דגל ולעדכן מענה אוטומטי בדוא"ל, בסגנון: יצאתי לנשום. מקווה לשוב בהקדם עם יכולת לקחת נשימה עמוקה יותר. תודה

התמודדות עם לחץ בעבודה

האתגרים שבהתייעלות דיגיטלית טומנים בחובם גם רווחים

כלכלת דיגיטציה

בית הספר למנהל עסקים בהרווארד מציע למי שרוצה להיכנס להייטק, שלא מהפן הטכני פרופר, להשתלב בתפקידים טכנולוגיים דרך לימודי כלכלה, וכך לרכוש מקצוע ככלכלן בעולם הדיגיטציה.

רבים המחקרים שפורסמו בנושא ומוכיחים כי אכן יש קשר חזק בין קבלת החלטות מבוססות מידע מנותח, למשל על-ידי מסד נתונים (Data Driven Decision Making) לבין רווחיות, וכי חברה שמאמצת סגנון קבלת החלטות שכזה עשויה אף להעלות את ערך השוק שלה.

ככל שהמידע יותר נכון ומדויק, כך ניתן להשתמש בו בקבלת החלטות ארגוניות ולכן יש לכך השפעה ישירה על הצלחת העסק. הודות ליכולת איסוף המידע ושילוב של אינפורמציה חיצונית, ניתן לארגן מחדש את החברה בהתאמה לצרכים, להשקיע בכלים ובכישרונות בתחום ה- IT ולקבל תוצאות מועילות יותר לארגון, באופנים ובאמצעים שונים כגון מערכות CRM ו- ERP.

מזווית אקדמית ובה מחקר המשלב תיאוריה יחד עם חקר-מעשי בשיתוף פעולה עם חברות גדולות ומוכרות, נבדקו במאות חברות פרמטרים של הון, ROI וניצול משאבים, ונמצא כי כשיש את המידע הדרוש, ניתן לקבל החלטות במגוון תחומים במערכת הארגונית.

כך למשל, ניתן לשמר סדרים ונהלים קיימים, לשפר החלטות של מנהלים, לעקוב אחר הספק העובדים, לעודד יצירתיות פנימית ואפילו לייצר תחושת שייכות. כלומר, ההסתמכות על המידע תומכת בהחלטות שנקבל וניתן לבחון את הדברים לאורך זמן, לפני ולפנים וכך לערוך שינויים ושיפורים.

טק פרופסור

במאמר עדכני בנושא, בניוזלטר Working Knowledge מבית אוניברסיטת הרווארד, צוין כי אמזון גייסה 150 דוקטורים לכלכלה בחמש השנים האחרונות, מה שהופך אותה לחברה שמעסיקה את מספר הדוקטורנטים לכלכלה הגדול ביותר, המועסקים במשרה מלאה, אף יותר מבכל מחלקה אקדמית אחרת בתחום.

כמו כן, צוין כי מספר חברות הייטק גדולות נוהגות אף הן באופן דומה מבחינת מדיניות הגיוס שלהן, כפי שעושה אמזון, וכי הולך וגובר שיתוף הפעולה בין הפרקטיקה בעולם העסקים לבין האקדמיה. חברות ענק מפתות טאלנטים בכירים מתחומי הכלכלה, מאוניברסיטאות בעלות שם עולמי, כדי שיעבדו אצלן, ובתמורה אף יוכלו להמשיך ולפרסם מאמרים באופן המסורתי אליו רגילים הדוקטורים והפרופסורים המבוקשים.
דוקטור לכלכלה
כלכלת דיגיטל או דיגיטציה במשרת הכלכלן

בבואנו לשקול אימוץ גישה מעין זו ולפתח את תחום האנליזה בכל חברה, דבר שאכן חשוב ונדרש, נתקלנו גם בעצת מומחים המזהירים כי לא כל דבר ניתן לחיזוי. התמוטטות של בנקים והליכה לעבר מיתון, אלו תרחישים שמודלים כלכליים ונוסחאות תמחור אופציונאלי, אינם בהכרח יכולים לספק.

בד בבד עם השימוש הנכון בנכסים ושימוש בהחזרי השקעה, שנעשים הודות להחלטות מבוססות מידע, יש לעדכן ולייעל אסטרטגיות בהתאמה לשוק המקומי ולמציאות הכלכלית בו. תובנות ותחזיות כלכליות כנראה ימשיכו לעלות ולפרוח, וכך גם האתגר של מנהלים, בגיוס העובדים המוכשרים, שיאלצו להוציא לפועל את מה שהנוסחה הממוחשבת מראה כי נכון לעשות.

כך למשל, יוזמה להכניס אנליסטים לתחומי ה- HR אף היא מבורכת ואכן נדרשת ביותר. יחד עם זאת, לעתים, אף בחברות ענק במשק הישראלי, אותם אנליסטים, כחלק מעבודתם השוטפת, נדרשים לדאבונם לערוך דו"חות ומחקרים מעמיקים ומרשימים, שתוצאותיהם משמשות כלי מיון עבור מקבלי ההחלטות, בדבר השאלה את מי לפטר ומתי.