הדור שלא ידע Double click מהו!

דור שלא ידע דאבל קליק מהו

הבחירה המנצחת: קליק אחד

פעם היה double click, או בעברית דאבל קליק על כל אייקון במסך, כך גדלו רבים בתחילת דרכם על המחשב. היום זה דור חדש, דור האינסטנט, או דור ה- Z אם תרצו. תשובותיהן של בני הדור אינן מתחצפות בכוונה, הן רק נשמעות מתקיפות. מדובר בהתקפה במענה לשאלה, כשהתשובה היא כמובן שאלה חוזרת אך עם סימן קריאה! מבולבלים? אין צורך. זה דור פשוט, שרוצה את הכל נח, זמין ומהיר, בלי התחכמויות, וכך גם מעדיף את המוצרים והאפליקציות שלו, אותן הוא יודע לתפעל לבד כבר לפני גיל חמש.

יחד עם זאת, זה דור לא פשוט בכלל. נדרשת המון אנרגיה כדי להבין ולהגיב אליו ברגישות הרצויה והנדרשת. החספוס מצד בני הדור הוא מלאכותי ונרכש עם הזמן, יחד עם מעין אדישות, כמגננה היא, משטף האינפורמציה הזורם בכמויות עצומות. הדור הזה במיוחד זקוק לחום  ואהבה, לתשומת לב ולהערכה, בפרט במקום העבודה. משום שאם הם לא יקבלו את זה, אם יחושו טיפת ביקורת שאינה מנוסחת כראוי ופוגעת במיני נימי נפשם, הם כבר לא יהיו שם, ולכם המעסיקים, לא תהיה הזדמנות שנייה.

למה? כי אפשרות הדאבל קליק אינה נחוצה יותר. להיפך, מבחינתם היא רק גרמה לבעיות. בין קליק אחד לקליק הנוסף היו יכולות להתרחש מגוון תקריות וכך התוצאה הרצויה לא הייתה מתקבלת. עד שהלחיצה השנייה הייתה מגיעה, העכבר כבר במקום אחר, או שלפעמים הלחיצה הכפולה מתפרשת כעין גרירה... לפעמים צריך להמתין בין קליק אחד לשני, אתם מבינים את האנלוגיה לחיי העבודה? היום – מה שאתה לוחץ זה מה שיוצא - אין דאבל צ'אנס, יש הזדמנות חד פעמית, לחצת- נכנסת, בדיוק כמו נגעת- נסעת!

נכון, מדובר בדור עליו רבות מדובר, קוראים להם גם דור ה- Z, נולדו בין 95' ל- 2010 ומהווים כחמישית מאוכלוסיית ארה"ב כיום. על פי התחזיות, כבר אוטוטו, מ- 2020 הם אמורים להוות כחמישית מהעובדים המרכיבים כל ארגון.

שימור עובדים בדור הZה!

כדאי להיערך כי בעוד שנים ספורות כנראה שמנכ"ל החברה ייאלץ להודות בעודו עומד על הפודיום, גם למי שהכינו עבורו את המצגת וערכו את הנתונים, גם אם זה בכנס מחוץ למשרד, בפריים טיים עם עיתונאים. מסתמן כי רק הערכה אישית תוכל לשמר עובדים שכנראה יידרשו מספר עובדים בתחום השימור ולא לצורך הלקוחות בלבד, כדי להשאיר אותם מחויבים לתפקיד.

כבר היום, אותו עובד שעמל על ריכוז הנתונים וניתוחם, סידר וערך באופן אסתטי במצגת, והסביר כיצד לתפעל, מביע חוסר שביעות רצון ממקום עבודתו, ובפרט מהיחס. זאת למרות כי משכורתו נחשבת כגבוהה ונמצאת ברף העליון בהשוואה לתפקידו בחברות דומות בתחום, ומבחינת המעסיק מדובר בשכר המגיע עד השמיים (והוא ממש לא נכון ומוכן לתת יותר).

מקרי מבחן שונים אותם הכרתי מקרוב הביאו אותי למסקנה כי יש מספר צעדים שראוי לנקוט, גם במצבים שנדמה כי אינם נדרשים. כך, בסיפור שהיה עם עובדת שעבודתה נלקחה כביכול כמובן מאליו ולכאורה חשבו שהיא לעולם לא תעזוב. בחורה לא צעירה שאובחנה כאישיות  קונבנציונלית, שגרתית ואחראית, ונהגה להגיע כל יום במשך עשור, בשעה היעודה. וכשהיא עזבה, כידוע, גם כל הידע והניסיון שרכשה, פחות או יותר הלכו יחד איתה.

גם העובדת הכי מסורה עלולה לעזוב עקב חוסר הערכה

העניין הוא שעד להודעת עזיבתה, לא התייחסו למציאות הארגונית בה היא ועובדים נוספים מביעים תלונות ומקטרים, בין בלחש ובין אם בקול רם. התופעה מצד הפונקציות הניהולית התקבלה ומתקבלת מדי יום, כחלק ממנגינת רקע של "הוצאת קיטור" לגיטימית, שהפכה עם הזמן לדבר שגרתי.

זאת, יש לציין, למגינת ליבם של המנהלים אך לא שלהם בלבד. התופעה מתרחשת אף למורת רוחם של קרובי משפחה ובעיקר של העובדים הסובבים במחיצתם של אותם בעלי תפקידים, שזורעים פרטי מידע שליליים ומעריכים את האווירה. לא רק שזמן עבודה יקר מתבזבז אלא גם שהעובדים החזקים חברתית בנושא זה, אף מאלצים את חבריהם לשמוע את טרוניות כללו כחלק משגרת היום.

מבלי לציין את ההשלכות של התופעה על עובדים חדשים ועל "טריים במערכת", ואת הנזק לתרבות הארגונית לטווח הארוך, בסופו של דבר אף יש מי מאותם עובדים, כמוה, שמחליטים לכאורה לאזור אומץ ולהתפטר. מגוון הסיבות מתמצות לתחושת מיצוי, וכשמבקשים לחקור לעומק מבינים כי מדובר בסיבות שלכתחילה היו כברירת מחדל אך הפכו לאיתותי חירום ומצוקה ללא מענה. אלו גורמים להם לעבור הלאה לשלב הבא בחייהם המקצועיים, כשהארגון מוצא את עצמו במצב "בעייתי" בתזמון מפתיע, כנגד כל התחזיות וההשערות.

להיות הארגון המוצג במודעות הדרושים

בד בבד עם העלאת מודעות דרושים ושיווק הארגון ככזה שקולט עובדים לעבודה בסביבה מדהימה, כדאי לעבוד בעיקר על להיות מה שאנו מייצגים. הרי ההשקעה מבחינת זמן ומשאבים אינה כדאית אם בסופו של דבר עובד מגיע כאורח לרגע הרואה כל פגע, (ובורח).

לצד זאת, כדאי וכן רצוי להרשים גם מהבחינה הוויזואלית במודעות הדרושים, להעביר מסר ישיר וענייני, כיאה לפנייה לדור המדובר, והמתואר במאפיינים כגון אי דחיית סיפוקים, חוסר נכונות להמתין, אימפולסיביות, חיפוש הנוחות, כאן ועכשיו, והכל יחד עם יתר רגישות.

כלומר, לא פחות חשוב מעמידה ביעדי הגיוס הוא לעמוד באתגר המהותי בכל העניין: לדלוור את הנאמר במודעת הדרושים לשגרת היומיום! כך שלא רק הגיוס מצריך מאמץ והתאמה לקהל היעד, אלא כל תהליך הקליטה. לכן, בין השאר, מיותר לכתוב "מוקד בוטיק" אם מדובר במוקד המוני של חברה ידועה, שכשפונים אליו ניתן לשמוע דיבורים קולניים ומילת הסלנג "קטלני" נאמרת שם ללא הפוגה.

כמו כן, לנצל את היתרונות של העובדים הצעירים, וכך את העובדה כי הם קולטים מידע בצורה בלתי רגילה מחד ומאידך מעדיפים שימוש באפליקציות כמה שיותר פשוטות, שהכל יהיה ברור, מהיר וזמין. לכתוב מודעות שישדרו מסרים בהתאמה וכך יענו על חלק מהדרישות המעניקות ביטוי למאפיינים הללו, כדי לקבל יותר אפשרויות ליצירת קשר מצדם!

התחכום הוא בפנייה לרגש, לא במניפולציה אלא להיפך. להביא את האותנטיות עד כמה שניתן ובעיקר לגלות אמפתיה, הבנה וסבלנות, ולהיות כאלו באמת בתור מנהלים, מחנכים, מעסיקים, מדריכים, אחראיים וכל דמות שהיית רוצה שהעובדים שלך ילכו בעקבותיה, מבחינת הדוגמא האישית האמתית החיה אותה היא מביאה כל בוקר למשרד!

זה עשוי לדרוש שיחת מוטיבציה אחת ליומיים, תשומת לב ויחס מלבב באופן קבוע, אך יחד עם זאת, כשהם על המסלול, יהיה קשה להסיט אותם משם וכך שניכם יוצאים מרוויחים. כשעובד  מרגיש שבונים לו מסלול בהתאמה לכישוריו ורצונותיו להתפתחות אישית- מקצועית, וגם נותנים לו את הכלים בהתאמה, גם אם באופן הדרגתי, התוצר הוא WIN-WIN לחלוטין.

להיות הארגון שאתה מייצג במודעות הדרושים

מסמך חוות דעת קו"ח ללא תשלום צור מודעה במרקט - זה בחינם!

זה הזמן לבדוק: איזה סוג מנהלת משאבי אנוש את?

זה הזמן לבדוק איזו מן מנהלת את

זה כבר זורם לך בוורידים. כולם מזהים אותך בארגון. יש מי שחושב שיש לך את התפקיד הכי מעניין, יש מי שמפחדים ממך, יש מי שמנסים לשים לך מקל בגלגלים, יש מי שמעריצים אותך, יש מי שרוצים לתפוס את מקומך, יש מי שלא מבינים איך את מצליחה לעשות את זה וגם לא מבינים בדיוק מה את עושה, יש מי שחושבים שאת פוליטיקאית, שלוחה של ההנהלה, לא סומכים עליך ומתנהגים באופן מלאכותי עד כדי בהלה. יש מי שמתחנפים אליך עם מיני מאפים ביתיים, וכן, יש גם מי שיסרבו לך לבקשותייך החוזרות ונשנות לגבי שינויים.

בכל זאת, את מנהלת משאבי אנוש, ולכן את הדמות שאוהבים לשנוא ושונאים לאהוב! את יודעת כמעט את הכל ראשונה ומנהלת עניינים ביד רמה. פועלת מאחורי ולפני הקלעים במקביל, בשבילך זה פשוט וטבעי להוביל!

לקראת סוף שנה, זמן לחוץ במיוחד ומלא בהערכות עובדים - זה הזמן לבדוק - איזה סוג מנהלת משאבי אנוש את?! השתלטנית, הלומדת או האדישה? מי שבעניינים יודע שתפקיד כזה על פי רוב מונהג על ידי אישה (הכתבה מנוסחת בלשון נקבה אך מיועדת לשני המינים וכמו כן אם טרם שמתם לב היא אף גדושה בחרוזים).

השתלטנית

עינך פקוחה על כל המתרחש ואת משננת לעצמך את המנטרה שאי אפשר לדעת הכל ולהיות בכל מקום, היות ואת מבינה שזהו אחד השיעורים בשבילך! את דומיננטית בארגון ותמיד יהיה לך מה לומר או להוסיף, אין מילה שתיזרק לחלל האוויר ולא תגיבי, אפילו לא ב'בריף'. לשבת אתך בנחת לארוחת צהריים כמעט בלתי אפשרי, את אוגרת אינפורמציה משיחות העובדים ובוחנת גם את מי שאוכל רק בריא.

כמעט כל מילה מחושבת אצלך וייתכן כי קשורה לקידום האסטרטגיה הארגונית. בין אם זה שימור, טיפוח עובדים, או העלאת ההערכה העצמית. הכל בהתאמה לחוו"ד, את כבר תדעי מה ואיך לומר, ותמיד במן טון נחמד! ביטחון עצמי הוא לא מהדברים שחסרים לך, לא למראית עין לפחות, את משקיעה בעבודה ומצפה כך מכולם, כי אצלך אין הנחות.

את יכולה להיות באמצע שיחה חשובה או אפילו לערוך הרצאה לקבוצה גדולה, ואם בחדר הסמוך שני עובדים מתלחשים, את מסוגלת לעצור הכל ובתחבולות לעשות לך מלחמה. את תצאי מהחדר, תהיי בשקט ואפילו תנסי להקשיב, לקרוא שפת גוף, להגניב מבט, הכל כדי שהמידע הזה יניב: מה קורה ומה מתרחש, האם את כבר לא step ahead, האם העובד מתכנן חופשה ארוכה או שמא הוא תיכף עוזב.

את תמיד שם, נוכחת וחדה וקשה לך לפנות עבור אחרים את הבמה, אומרים עליך שאת כה לבבית אך יש בך גם סטרס וחימה. קשה לך להשלים עם העובדה כי יש מהלכים שאינם קורים באופן מושלם, ושלכל צעד משא"ני שהוא יש את החיסרון, כי כך זה העולם!

מנהלת משאבי אנוש רוצה הכרה והוקרה

טיפ לממונים: גברת מנהלת משאבי אנוש היקרה צריכה הכרה והוקרה. הערכה נון סטופ תתקבל בברכה, מההנהלה בעיקר אך גם באופן פרטני מכלל עובדי החברה. רצוי להעניק לה תחושה כי היא הכי חשובה וכי אין לה תחליף (וכן, לחנך בעדינות ולהבהיר כי אין צורך על כל דבר להוסיף). אם יהיה לה את הביטחון הזה, אולי לכולם יהיה קצת יותר שקט, וכך היא תוכל להתרכז "רק" בעבודתה ופחות בדמות האוטוריטה היקית.

האדישה

לרוב, מעל 11 שנים בתפקיד, כבר עשתה את רוב המהלכים המורכבים, אסטרטגית פוליטית וארגונית, עמדה בביקורות והובילה גיוסים מורכבים. נתנה לאנשים אחרים את המושכות ונשארה בטוחה בעצמה, לא תמיד נמצאת במשרד אך כן בעניינים, זו היא האדישה. לפעמים אין לה כוח לסאגה נוספת, לעוד עניין בו מבקשים ממנה לטפל, היא תעדיף להעביר את זה לסגנית שלה ולהמשיך לעמוד כמו בצל.

כבר לא כל כך אכפת לה לומר "די נמאס לי" ולהיאנח בקול רם במשרד, רוצה שדברים יתנהלו על מי מנוחות ולא מבינה מה בדו"ח התקינה לא עבד. מדוע תמיד מישהו קופץ עם איזה רצון ייחודי לשינוי, ואיך זה שעומדים במשרד וממתינים לה לשיחה בכל רגע פנוי. היא אומרת כי היא לא קובעת שכר, ומעדיפה לא לקבל החלטה, אך משא ומתן אצלה הולך מצוין כמו לחם עם חמאה.

תמיד תראה את הצד החיובי בעבודה ובארגון, ותנסה להראות לך אותו בתפקידך, כשאתה חושב לשנות כיוון. היא מתרחקת מאור הזרקורים ובמיני מסיבות ואירועים, תעדיף לקחת יום חופשי ולטפל בילדים. בוחרת לרוב בפתרונות הנוחים והקלים, ואין לה כבר סבלנות לבכיות ומרמורים.

היא מחכה לפנסיה או לאיזושהי התעוררות פנימית. משהו שיגרום לה לאתגר את עצמה אחת ולתמיד. להפיח חיים חדשים בארגון מבחינתה זה בגדר חלום. היא עושה רק את מה שחובה כך שהארגון יישאר יציב ולא ישנה את פניו בו ביום.

טיפ לממונים: ייתכן כי אם תתפסו אותה לשיחה בנושא, תבינו מעט יותר, מדוע קפאה על השמרים ומה גורם לה להישאר. בגדול, היא לא מתרגשת וזה מה שטוב, כך עם כל הדרמות מסביב היא נשארת מחושבת, בטוחה בעצמה ויודעת לפתור את הבעיות ביחסי אנוש טובים לרוב! היא לחלוטין נכס אמתי רק צריכה קצת להתעורר, כדאי שתמצאו מה שיחזיר לה את האוויר למפרשים, כמה שיותר מהר.

סגנונות ניהול

הלומדת

היא כבר שלוש שנים בתפקיד ועדיין לומדת את הארגון, קוראת את כל הניוזלטרים והספרים הקשורים עם התחום. על לשונה תמיד ציטוט או משפט מחץ מאיזשהו ספר, ששמעת עליו רק כי קנית משהו באמזון לילד עבור בית-הספר... היא מדברת על תהליכים, רוצה להביא חידושים, וחושבת שיש תקציב לכל המאוויים. מלאת מרץ ושועטת לחולל מהפכות ונפלאות, והכי מדבר אליה אירועי רווחה וטיולים עם כל הבנות. מדברת עם העובדים בגובה העיניים, נכונה להכירם ובעיקר להבין. כשזה מסתדר עם איזו תיאוריה פסיכולוגית היא כבר תציג שיטה בשלושה שלבים!

היא תצפה בווידיאו הקבוע ששולח נשיא החברה, אף על פי שסביר להניח שלעולם לא יזכור את שמה. היא מתלהבת ונרגשת משינוי של 0.05% בסקרים, עד כי לפעמים נדמה כי היה מתאים לה להמשיך לדוקטורט בפיתוח ארגונים.

העובדים אוהבים אותה ורואים בה כאשת שיחה נעימה, ולמרבה הפלא היא הסיבה בגינה כמה מהם נשארים במחלקה. יש כלפיה הערכה רבה והיא בדרך כלל מאד כנה. מוכנה ללמוד, לבקש סליחה ולהודות בטעות, מאמינה בשינויים הדרגתיים, נלהבת מהעבודה ודואגת לכל פרט גם הפעוט!

טיפ לממונים: אם תשאלו אותה מה הדבר שהכי יפנק אותה זה יהיה יום השתלמות, וכדאי שתנצלו את העובדה כי כשנמצאים בחברתה פתאום לכולם יש סבלנות. חשוב לה לעשות את הדברים נכון ולכן כדאי שתהיה אחראית על נושא המוטיבציה, הטבות ובונוסים. גישתה המרככת עוד תפתיע אותך, היא עשויה לחולל ניסים. ניהול אסטרטגי ושימוש במרפקים ממש לא בשבילה, היא מעדיפה להרעיף תחושה טובה מאשר לנהל מו"מ – ולכן כדאי רק להעצים את הכוח שלה.

להתנהל באווירת סטארט-אפ הקיימת בכל ארגון!

אווירת סטארט אפ בארגונים בישראל

אווירת סטארט-אפ מכתיבה את התנהלות הארגונים בישראל ובעולם. עם תחרות בלתי נתפסת ומרדף חסר מעצורים אחר עובדים איכותיים, הן הלו-טק, ההייטק ומה שביניהם, כולם נמצאים באותה סירה - באווירת סטארט-אפ מוחלטת! היות ולא מעט חברות נשענות על הון מחו"ל, על השקעות, תרומות ושאר תקציבים, הן גם נמצאות תחת איום מתמיד של חוסר יציבות.

נדמה כאילו אי אפשר לחזות את המחר, השוק מאד דינאמי ובהתאמה השינויים החלים בארגונים. מנהלי HR מודים בפה מלא כי ישנם עובדים שהם בבחינת לשמרם ויהי מה, היות ואם חלילה מאבדים אותם, ההשלכות עשויות להיות נרחבות, מעיכובים בשירות ועד נשירת לקוחות.

מעבר ללחץ הפיזי והנפשי שקיים כמעט בכל עבודה, שכן כמשפט הנודע שהגו חכמינו "הזמן קצר והמלאכה מרובה", ארגונים היום חייבים לנהוג באומץ לב מהבחינה הזו כי עליהם להסתגל לשינויים וממש לזרום איתם, ולהישאר איתנים, גם כשהמשמעות היא להתכופף עד שיעבור הגל המגיע לכיוונם.

להתמודד עם תחושת חוסר היציבות בארגון

בפן המעשי -

שני צדדים למטבע. האחד, לא לאבד עשתונות ולזכור שיש לכל אחד גם חיי משפחה, חיי חברה, עיסוקים ועניינים שונים. השני הוא להבין כי כאמור כולם באיזשהו לחץ מתמיד והשאיפה לאזן בין חיי עבודה לאישי היא כמעט בגדר אוטופיה כשהנייד מחובר כמו לוורידים, כשהרשתות החברתיות הן גם העיסוק וגם העולם "הפרטי" ובאמת להשלים עם זה כי הספירה הציבורית נכנסה הביתה וגם להפך הוא הנכון.

הספירה הציבורית נכנסה הביתה

משום מה כולנו מרגישים כאילו הזמן אוזל מבין הידיים, וכי רק לפני רגע היה זה מוצ"ש וכבר שוב יום חמישי! אז נכון שזה אומר שיש כביכול הרבה יותר מה להספיק אך יחד עם זאת צריך למצוא את הפרופורציות, לכל הפחות מבחינה מחשבתית!

אנחנו משקיעים המון כוחות ולפעמים נדמה כי לא מתקדמים כפי שרצינו, ואף בכלל, וחשוב לא להתייאש ולהמשיך לנסות שוב ושוב ושוב עד שנצליח (אם זה בהחזרת תחושת המוטיבציה, סיום הפרויקט, שיפור האווירה במשרד וכו').

וכן, לא לוותר ולא להימנע מלאתגר את עצמך עוד ועוד. אין כמו לנצל את הלחץ כדי להשתפר עוד יותר - ללמוד כלים חדשים שיסייעו לך להתקדם, להכין את עצמך ככלי המתאים עצמו לסביבה הדינאמית שעתידה כנראה רק להמשיך ולהשתכלל.

בפן המנטאלי (וכנראה המהותי ביותר)

למצוא את השקט הפנימי שלי. מה חשוב לי ביותר. לנשום. לזכור את הדרך שעברתי עד כה. לרכז תשומת לב למה שעושה לי טוב. להחליט מה אני עושה היום ויהי מה (פיצה)! לקרוא את המאמר שסימנתי בכוכבית לפני מספר שבועות. להמשיך לקום עם חיוך ואנרגיות חיוביות!

לפקוח עיניים ואוזניים. לשתוק. רק להקשיב. לא לחשוב שזה שאני יודעת בדיוק מה עמיתי לצוות הולך להגיד אומר שאני קוטעת עכשיו את הרצף שלו. לתת ביטוי למי שמדבר אליי. אולי זה בדיוק מה שהייתי צריכה ללמוד היום. להישיר מבט. להביט באמפתיה לקולגה, לסיטואציה. לשמוח שיש בי תקווה לראות אור באפלה. להאמין. להשלים עם מה שיש ולאסוף כוח כדי להתחדש. להצליח.

 

 

 

הטרנד המתבקש: פתרון אינסטנט גם לעולם המציאותי

פתרון אינסטנט גם לעולם המציאותי

מה שהיה פעם למסע מורכב ומפרך שחייב עצירה בין-יבשתית אחת ויותר, היום אפשרי במספר שעות בלבד. יש דברים שנאמרים רק בארבע עיניים ויכולים להיות מועברים רק בפגישה בינאישית. עד כמה שתהא הטכנולוגיה מתקדמת, הצורך בדבר המציאותי קיים וממשי. פגישה פנים אל פנים, ביקור פורמאלי, הטסת צוות עובדים שלם יחד לצורך חופשה או פרויקט עסקי, עכשיו כבר שווה את המחיר.

כך הבינו בחברת "בואינג" שמשיקה את מטוס המנהלים החדש שלה, לו טווח הטיסה הארוך ביותר מאי פעם. אם בעבר טיסה שהמריאה מהחוף המזרחי בארצות הברית הייתה נדרשת לעצור בקצה יבשת אמריקה, ולמלא דלק בקנדה בטרם צליחת האוקיינוס, לנחות באירלנד כדי למלא שוב דלק ומשם להמשיך ליעד המבוקש, היום ברי כי לדור האינסטנט נדרש השירות המתאים לדרישה!

מטוס שמקיף חצי מכדור הארץ בטיסה ישירה ללא עצירות, זו הפנמה לזמנינו אנו, בהם יש לאפשר פתרונות מהירים גם במציאות ולא רק בעולם הוירטואלי. לא בכדי סטארט-אפים מעדיפים להזמין קייטרינג לארוחת צהריים, שתהיה מוכנה ללא המתנה, כאן ועכשיו. זו לא רק החלטה למען חיסכון כלכלי או ישיבה משותפת של הצוות, אלא הלקוח מעוניין לייעל זמנים ולשפר באופן מיטבי גם את הפעולות הפשוטות ביותר, כמו הזמנת ארוחת צהריים והמתנה לחשבון, כדי להגיע לפתרון הפרקטי ביותר בשטח, ושהכל יהיה לשביעות רצונו.

כעת, כבר ישתלם להטיס צוות שלם לפרויקט באיזור נידח באירופה, בכדי להדריך עמיתים לעבודה, או להגדיל מספר הביקורות הנדרשות לנוכחות פיזית, במשרדים פיננסיים ובבתי רפואה העולם. למותר לציין כי המטוס עצמו אף הוא מאובזר בכל הפסיליטיס והפינוקים הנדרשים.

Resize Jet Aviation BBJ 777X - Majlis
קרדיט תמונה: בואינג

גרג לקסטון, ראש מחלקת מטוסי המנהלים של בואינג, הדגיש כי לקוחות העילית של החברה מחפשים נוחות מרבית בחוויית הטיסה שלהם ואת הדרך היעילה ביותר להגיע ישירות ליעד. מטוס ה-777X BBJ החדש, יוכל כנראה לספק זאת בצורה הטובה אי פעם, ומגדיר מחדש טיסות ארוכות טווח עבור לקוחות ה-VIP.

אם כבר הזכרנו את המטוס, נציין כי בואינג מציעה ללקוחותיה אפשרות לבחור בין שני דגמים. הראשון, מציע את טווח הטיסה הרחוק ביותר של 21,570 קילומטרים ותא נוסעים ברוחב 302.5 מטר רבוע. הדגם השני, מטוס ה-777-9 מציע תא נוסעים גדול אף יותר, ברוחב של 342.7 מטר, וגם הוא מאפשר טווח טיסה ארוך במיוחד של 20,370 קילומטרים.

המסקנה לעניינינו, כאנשי HR ופיתוח ארגונים, היא כי אין תחליף למציאות. הטכנולוגיה הוירטואלית היא כלי עזר מדהים ואף נדמה כי אי אפשר בלעדיה. יחד עם זאת, גם ארגונים שאינם שם לגמרי מבחינה זו, אך משקיעים בשירות לקוחות, במוצרים ובתהליכי עבודה מבחינת תשומת לב, הקפדה על פרטים, אכפתיות, בדיוק ובהתמדה, יזכו להיווכח כי החוויה המציאותית היא ברת עצמה גדולה יותר העשויה להשאיר רושם רב ומשמעותי יותר על הלקוח, והבנה זו בכוחה לסייע עבורם בבקשה לשיפור תהליכים מתמיד ובחתירה להצלחה.

יותר משכר: מועמדים רוצים שתלך בשבילם את האקסטרה מייל

עובדים בימינו, וצעירים בפרט, אינם מעוניינים בשכר ובהטבות. נכון ששכר הוא מרכיב חשוב ביותר עבור מועמדים ודרישותיהם בנושא לא אחת נשמעות מופרכות, אך לעתים, תגובה זו נובעת מסיבות אחרות. מחפש העבודה מבקש כבר עכשיו להבין אילו כישורים תקנה לו המשרה ואיך נראה האופק מבחינת קידום אישי. אנו מוצאים המון הצעות עבודה שזועקות את השכר וההטבות השנתיות והבונוסים החודשיים, ומשום מה התחושה היא כי גם במקרה זה – כל המוסיף גורע. לא מעט חברים עמם שוחחנו בפייסבוק, נרתעים ומיד מסרבים במענה קצר ולעניין: "לא מוקד", "לא מכירות", "14 אלף" וכדומה.

מאידך, מועמדים בוגרים יותר כרונולוגית, מעוניינים בכמה שיותר גמישות מבחינת השעות, ולא מדובר רק באימהות. יותר ויותר אנשים מביעים עניין כי ברצונם לפתוח עסק, לעשות משהו באופן פרטי, עצמאי, למצוא הכנסה צדדית שתאפשר להם להישאר באיזור הנוחות ולהמשיך למלא את הלו"ז הצפוף שלהם בדברים שהם אוהבים לעשות!

מעבר לכך, כפי שדוור ודובר רבות בלינקדאין בשבוע שעבר, בנושא הכתבה שפורסמה ב- The Wall Street Journal, כדאי למעסיקים לחדד את אופני הפנייה שלהם באיתור מועמדים, ולא מדובר רק על טאלנטים. מעסיק שרוצה למשוך אליו מועמדים איכותיים צריך לעשות את המאמץ הנוסף, מה שנקרא "האקסטרה מייל" ולהיות יצירתי לא רק במשיכת מועמדים דרך פרסום, אלא בכל תהליך הגיוס, כדי לזכות לצעוד עם העובד הבא, יחד על דרך המלך - אל עבר עבודה פרודוקטיבית והמשכיות לאורך שנים. הכוונה היא לסביבה ארגונית שבה העובד מרגיש תחושת שייכות, חווה למידה והתקדמות ושגם יכול לסמוך על המנהלים שלו, להביע את מה שמציק לו, לשתף על מה שמאתגר אותו ולהבין יחד איך ניתן לפתור בעיות שמטרידות אותו, מבחינת אופי וצורת העבודה.

מעבר לשכר והטבות - לחשוב יצירתי

גמישות בשעות, ככל שמנהלים ירצו לאפשר זאת, אינה תמיד מציאותית. לכן, לפחות חלק קטן מתחומי העניין של העובד, כמו תחביבים שמהותיים עבורו, בהם הוא משקיע זמן מחוץ לעבודה, ניתן לשלב ביומיום, והדבר לא חייב להיות יקר כל כך. אפשר לעשות סבב הדרכות על נושאים מעניינים, לערוך משחקי גיבוש צוותי, לקיים 'חצי שעת כושר', פעמיים בשבוע, עם תרגילי שחרור מיוחדים המיועדים למי שנמצאים שעות ארוכות במצב סטטי מול המחשב.

פעילות כזו כדאי לתאם דווקא בשעות בהן בדרך כלל יש נפילת מתח או יתר דיבורים במשרד, וכך כל האנרגיה הזו תנותב להשתתפות ולמעורבות ערה. הדרכה בנושאים כמו תזונה וויטמינים, שפת גוף, או דיון על שדרוג של ניראות המשרד, כמו גם אפשרות להישאר ברצף מסיום יום העבודה לשיעור ספרדית או איטלקית בסכום מסובסד על ידי החברה, יחד עם השתתפות כספית מצד העובדים ומשרדים שכנים, יכולים להיות רעיונות מצוינים להגשים מספר מטרות במעשה אחד.

עסק קטן שיתף איתנו איך עם תקציב צנוע, ערכו ישיבת צהריים בנושא "איזה אקססורי דקורטיבי יש להוסיף במשרד כדי להזכיר לי מה אני אוהבת בעבודה שלי?" ולאחר מכן הלכו יחד ורכשו את הפריט, התקינו אותו וקישטו אותו בפתקים. מכיוון שמדובר באהיל אז באמת במקרה זה הוא אכן האיר את המשרד מחדש, ויצר אווירה חמימה כאשר שיחות של מבקרים בחדר נסובו סביב היזמה הברוכה.

למצוא את האקסטרה מייל שלך

עבור כל חברה, גיוס זו סוג של מלחמה. מלא תחרות, סירובים, התחמקויות, דם יזע ואפילו דמעות. בתוך כל המהומה, ניתן לזהות דרכי פעולה חכמות שיהוו כהבנייה תרבותית מבחינת סגנון, אופי ויצירת האווירה הרצויה בחברה, כך שזה באמת יהיה מקום שכיף לעבוד בו. אמנם נדרש מאמץ פיצוח של פרופיל המועמדים, ובאיזה מהם שווה להשקיע, אך בד בבד זו בנייה לטווח הארוך, שתקבע האם באמת מדובר במקום שווה, האם אכן כדאי לי כמועמד להצטרף ולהפוך לחלק משמעותי מהצוות. תמונות של כיבוד ודברי מתיקה הן יפות ונחמדות (בפרט של סופגניות בצבעים ססגוניים), אך עבודה זה לא צבא והמועמדים אינם צועדים על קיבתם. על פי רוב, הם יושבים איפשהו, די לבד מול המסך ומחכים לשמוע את הקול הבא, שמשהו בו יעיד, כי מישהו כאן באמת מתעניין בהם.

עבודה מהבית תהפוך לתעסוקה העתידית, או לכל הפחות לערוץ להשלמת הכנסה

עבודה מהבית

זמן הפקקים הוא רק אחת מהסיבות לעובדה כי עולם התעסוקה עובר להיות מהבית: "במקום לבלות במשרד שעות ארוכות ולהתנחם בכך שחוסכים חשמל, יש אפשרות לשלב ולבצע את המשימות שלנו מהבית," כך משתפת עמית, עוזרת אישית בחברה גדולה במרכז הארץ. "נכון שזה יותר נח למעביד שאהיה זמינה פיזית במשרד, ושעצם השהייה בעבודה משפיעה גם על הרושם שלי על אחרים, שרואים את הנוכחות, אך עובדה היא כי יומיים בשבוע בהם אני לא נמצאת שינו את החיים שלי לחלוטין."

"אני הרבה פחות לחוצה ממטלות נוספות שבעבר הייתי דוחה, ויש לי אוויר לענות על מיילים בנחת בעודי עם נעלי בית. כשעמיתיי רואים ושומעים שאני זמינה, במיילים ובטלפונים, והמענה יכול להיות אפילו יותר נעים ואנושי, מבינים שאני עובדת בפועל, ולא נשארת בבית כדי להשלים סדרות. ההיפך הוא הנכון, לפעמים אלו דווקא הימים שאעבוד בהם הכי הרבה שעות."

עבודה מהבית

אנשי גיוס והייטק, כותבי תוכן ויוצרי סרטוני הדרכה, מעצבים, עורכי דין, רואי חשבון, ומגוון מקצועות נוספים, עברו כבר מזמן לעבודה מהבית עד כי לא מבינים את ההתעקשות של מעסיקים לכפות על העובדים להגיע למשרד לשעות עבודה כה מרובות. לפי אסתי עז, כותבת תוכן ובעלת ניסיון כמגייסת, "זו אחת הסיבות בגינן קשה למנהלים לאייש משרות. אנשים שומעים את דרישות המשרה, תשע שעות לשבת בעמדת קבלה למשל, במשך חמישה ימים בשבוע. כבר לא משנה השכר, פשוט מסרבים."

משרות המתבצעות מהבית הן כנראה יותר מגוונות ומעניינות עבור העובד, משום שכשאין את המשרד להישען עליו מבחינת מגוון מתקנים ואמצעים, נאלצים עובדים ועצמאיים למצוא דרכים יצירתיות כדי להפיק את המירב מסביבת העבודה. מה שבטוח עבודה מהבית יכולה לסייע למיקוד במטרה. בהנחה שיודעים לנהל את הזמן נכון, אין צורך להתעסק בניראות החיצונית, בסמול טוק, בתירוצים לשבת בקפיטריה או לצאת לשיחת טלפון "להתאוורר", אלא יש משימה וצריך לסיים אותה אז ודאי שמהבית המוטיב לעשות זאת במהירות האפשרית, גדול יותר.

על אותו משקל – אין צורך להגיע לכיתה

לא מעט מכללות בארץ, בהתקדמות איטית אך בטוחה אחר מכללות בעולם, שכבר מזמן עובדות בשיטה זו, מבקשות לחסוך לסטודנטים זמן ומשאבים ומכשירות מורים להעביר את התכנים התיאורטיים ברשת. כך למשל, המכללה הישראלית לספורט, לפיה כל חלק הלימוד התיאורטי יועבר באמצעות האינטרנט וייתר את הצורך להגיע לכיתה ולהקשיב באופן פאסיבי.

כך לדוגמה, במרבית תכניות ההכשרה, הלימודים המעשיים יתקיימו באופן פרונטלי, בעוד הלימודים התיאורטיים יתקיימו מרביתם בצורה מקוונת (מלבד אלה אותם מנהל הספורט מורה לקיים באופן פרונטלי), דבר המאפשר נגישות לאוכלוסייה מגוונת, הפעלת תכניות לימוד איכותיות, ארגון זמן יעיל ומועיל יותר לצוות המכללה ולסטודנטים, ובעיקר הפחתה בשכר הלימוד.

כבוד למורה

ההבנה היא לא רק כי העולם התקדם, זה ודאי, אלא כי הסלוגן כבוד למרצה או למורה, מאד לא פשוט לביצוע, בדור בו הדעת מוסחת ללא הרף. ברי כי לא כל הסטודנטים בכיתה נמצאים באותה רמה ויש כאלו שהחומר כבר מוכר להם. כמו כן, יש אנשים שבכוחם להקשיב למורה, ותוך כדי להתאמן, לבשל או לכבס, רק לא לשבת באופן סטטי!

תופעה משעשעת (אם כי לא כל כך נעימה) שיוצרת מחויבות הנוכחות בכיתות הלימוד, היא כי בפועל מעט אנשים משתתפים בדיון, בעוד הרוב גולשים ברשת. מספיק לשבת בספסל אחורי בכיתת לימוד באוניברסיטה, ולהיווכח עד כמה סטודנטים יכולים להפגין כישורי מולטיטסקינג בזמן ישיבתם בשיעור.

עם ריבוי האפליקציות, כך גם עלייה גלובלית בפישינג ובפגיעויות אבטחת יישומים

עלייה גלובלית בפישינג

ממצאים חדשים המדווחים מטעם חברת F5 Labs מראים כי חלה עלייה גלובלית באיומי פישינג, עובדה המספקת תובנות לגבי הסיבה שבעטיה טכניקה זו הופכת במהירות לווקטור התקיפה הקל והפרודוקטיבי ביותר של פושעי הסייבר.

הנתונים של F5 מגובים על ידי נתונים מה- Anti-Phishing Working Group המעידים כי איומי הפישינג עלו בשיעור הזוי של 5,753% במהלך 12 השנים האחרונות.

העבודה ברשת האינטרנט הפכה להיות פחות מסוכנת, כאשר מגוון אמצעי אבטחה מיושמים בהם. עם זאת, אפליקציות שונות, אף על פי כי הינן מובנות גם על אתר חיצוני, נמצאות היום כמקור סיכון גבוה יותר לפריצה, בשל תנאי השימוש בהן.

לכתחילה, כתנאי להורדת מרבית מן האפליקציות, נדרשת גישה למידע אישי רב כגון מיקום, ספר טלפונים, הודעות ועוד כך שלמעשה, פורצים יכולים לכאורה להתנהג עם הטלפון כאילו שהם בעליו. אם כך, הנזק שעלול להיגרם חלילה למי שמוריד אפליקציה ומאשר בכך גישה לאינפורמציה בנייד, גדול יותר ממי שעושה שימוש באותו אתר, אף כמנוי.

משמעות הנזק לארגונים

קיירון שפרד, מהנדס מערכות בכיר ב- F5 networks, הסביר כי "בכל העולם ברור יותר כי האקרים מתוחכמים מיישמים בהצלחה הנדסה חברתית וטכניקות פישינג בקנה מידה מסיבי. בכל מקום שאתה מביט, פושעי סייבר ממשיכים להשיג גישה ללא מאמץ למידע נרחב, הן בארגונים והן בקרב עובדיהם, דבר שמייצר פגיעויות משמעותיות. ברוב המקרים, יישומים הם נקודת הגישה העיקרית. ברגע שישנו ניצול פגיעות של יישום, האקרים מוצאים את דרכם דרך הרשת וגונבים את המידע."

שושי ליבוביץ, מנהלת הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין אמרה כי "התקפות פישינג ממשיכות לעלות בקצב מסחרר משום שהן מאד רווחיות עבור התוקפים. עבור הארגון, לעומת זאת, משמעותן של חלק ממתקפות אלו היא הרסנית ביותר, הן כספית והן למוניטין."

הגנה על הפרטיות

המודעות לצורך ולרצון המועמד בפרטיות, מיושמת ב- Platformust

ב- Platformust מבינים את רצונם של מועמדים רבים לעבודה, ליצור תקשורת באופן אנונימי, לפחות בתור התחלה, ולכן אחד הקווים המנחים את הפעילות באתר הינה מינימום חדירה לפרטיות, במידת האפשר.

ישנם לא מעט מועמדים שמחפשים עבודה תוך כדי שהם מחויבים לארגון, וריבוי פניות וההתקשרויות עמם, עלול חלילה לפגוע באיכות תהליך חיפוש העבודה שלהם. לא מעט פעמים יעדיפו מועמדים המועסקים באותה עת, לחפש עבודה בהיקף ובתדירות נמוכים, ולהשהות עד כמה שניתן את אופן ומידת חשיפתם למגייסים ולמעסיקים פוטנציאליים.

גם כאשר מדובר במועמדים שאינם עובדים, ייתכן כי יעדיפו לשמור לא מעט פרטים לעצמם. כך או כך, סביר להניח כי באיזשהו שלב עתיד המועמד להיחשף על ידי המגייס, במידה וירצה להמשיך בתהליך הקבלה לארגון. שיחת טלפון, ראיון מצולם או ראיון פרונטאלי, יכולים להיות מצבים בהם יבחר מחפש העבודה, שזוהה עד כה כפלוני אלמוני, להחליט לספק אינפורמציה נוספת הנדרשת ודאי.

אימוץ התנהגויות המסייעות לארגון להילחם באיום הפישינג

תוך התבססות מחקרית, זיהתה חברת F5 שש התנהגויות מפתח, שבכוחן לסייע לארגונים להילחם באיום הפישינג הגדל, באופן יעיל ומעשי. על ארגונים שמחליטים לקחת אחריות ולהעלות מודעות לתופעה בקרב עובדיהם, כדאי לדעת כי זו עשויה להיות כרוכה במשאבים ובהם זמן, אמצעי הדרכה ותשומת לב. לפי F5, כדי להצליח בהטמעת תהליך שכזה בארגון ובפרט למנוע אפשרות בה העובדים נכשלים בהגנה על המידע, במסגרת עבודתם ואף מחוצה לה, כדאי לאמץ מספר דברים:

1. היזהרו עם התוכן בו אתם משתפים: פלטפורמות המדיה החברתית מעודדות משתמשים לשתף מידע אישי מקיף, שיכול להכיל תובנות רגישות על העבודה שלהם. זהו אוצר עבור ההאקרים שנמצאים במסעות פישינג. ראוי כי ארגונים יעלו תכניות להעלאת המודעות לנושא, בכדי להבטיח כי כלל העובדים מאמצים תרבות של אחריות בשיתוף מידע במדיה החברתית.

2. העריכו באופן שגרתי את התוכן העסקי באינטרנט: התוקפים מטרגטים ארגונים ספציפיים באמצעות פרטי עובדים שנמצאים באתרי האינטרנט של החברה ושותפיה. מידע דוגמת רשומות בעלות, טפסי ניירות ערך, תביעות משפטיות ומידע מהרשתות החברתיות, כולם ניתנים לשימוש באופן זדוני. ראוי כי עסקים יעברו תקופתית על האינפורמציה המוצגת באתר החברה, ובדפיהם ברשתות החברתיות, כדי לבדוק האם המידע הוא חיוני.

3. אבטחו את הרשת: מערכות רשת פגיעות ויישומים שאינם מוגנים כהלכה יכולים להדליף מידע פנימי דוגמת שמות שרתים, כתובות רשת פרטיות, כתובות אימייל ואפילו שמות משתמשים. צוותי אבטחה חייבים לבדוק באופן שגרתי כי מערכות הרשת הן בעלות קונפיגורציה שמאפשרת להתמודד עם הסיכון של דליפת מידע רגיש.

4. זכרו שיישומים מכילים רמזים: יישומים רבים אינם בנויים עם "אבטחה מובנית" והם בדרך כלל מורכבים מספריות ומסגרות קיימות. רכיבים מסוימים יכולים להכיל רמזים בנוגע לצוות הפיתוח והתהליכים הארגוניים. האבטחה של אלו היא בראש סדר העדיפות.

העלאת מודעות העובדים לסכנות בתחום אבטחת המידע

5. בדקו את כותרות האימיילים: כותרות אימיילים הנן מקורות נפלאים לקונפיגורציה פנימית של מידע והתוקפים ישלחו שאילתות באימיילים למשתמשים על מנת לאסוף כתובות IP, לקבוע את תוכנת שרת המייל ולגלות כיצד האימיילים זורמים מחוץ לארגון. עסקים חייבים להזהיר עובדים על מנת שיבדקו את כותרות האימיילים לפני שהם פותחים אותם, אם הם ממקור לא ידוע.

6. אל תהיו שאננים: מודעות לאבטחת מידע ותכניות הדרכה עוזרות לעובדים להבין כיצד המידע שלהם און-ליין יכול להיפרץ ומה יכולות להיות תוצאות הפעילות של הנוכלים. עדכונים שוטפים, הדרכות נהלים המחייבות השתתפות, וקורסים און-ליין יכולים לעזור לבנות תרבות אבטחת מידע טובה יותר.

מדוע מי שמשקיע ברווחה ארגונית, אינו שוקע?

תרבות ארגונית

רווחה, או בתרגומה הלועזי של המילה - Well being הכוונה לדאוג לטוב שבארגון שלנו. מילים נוספות בשפה האנגלית, המתארות את המושג, אכן גורמות לאנחת רווחה: אמידות, נוחות, נכסים, שפע, חוסן, שגשוג ופריחה. מה זה אומר לנו כאנשי משאבי אנוש ורווחה?

כפי שפינה שהחלטתי לנקות בביתי תהא מוארת ומבריקה, ותעיד על איזושהי התחדשות ותנועה ערה, כך באופן דומה, עבודה שנעשית בתשומת לב לפרטים, עם יחס, בדקדוק ובדיוק, תהא בולטת ומלאת חיות, ואפילו מעוררת השראה.

רווחה מתחילה בנתינה

בין אם זה סדר וניקיון, הקדשת זמן ומחשבה, השקעה היא באופן העבודה, באופי העבודה וראשיתה ברכישת כבוד לסובבים אותנו ובפרט לממונים עלינו.

אותם מצבים שלפעמים נדמה לנו כאילו הם מובנים מאליהם מרכיבים למעשה את פיסות היומיום שלנו. השיחות הקצרות ליד פינת הקפה, רגעי אתנחתא במהלך היום, ארוחת צהריים משותפת ואפילו הליכה במשרד בדרך לפגישה חשובה, או יציאה ממנה לקיום שיחת טלפון דחופה, גם אלו נספרים ונמדדים, מבחינת המשקל והחשיבות שיש לאופן ההתנהלות הכוללת שלי, לכל אורך היום במשרד.
רווחה ארגונית
מספר סיפורים ששמעתי במהלך עבודתי כמגייסת המחישו עבורי עד כמה חשוב לכבד את האנשים שאיתם ומולם אנחנו עובדים. לא רק את הלקוחות שלי שנמצאים לרוב מחוץ למשרד, אלא גם את האישיות שלטעמי היא אנטיתזה שלי ואפילו יושבת רחוק ממני, כך שלכאורה ניתן להתחמק מיצירת תקשורת עמה. כצורך בסיסי באדם, עובד ובפרט מנהל, רצונו במעט כבוד. ולו מעט.

אין מדובר בדברי הערכה ושבח שבאים מן החוץ, או במחמאות "כל הכבוד" שאומרים כדי להמריץ ילד קטן לחזור על פעולה חיובית. זו אמירת הבוקר טוב, הארת הפנים, החיוך, הנכונות, ההקשבה וההתחשבות. ניואנסים כאלו שכל אחד יודע היטב האם תוצאתם תעכיר או תטהר את האווירה. זאת למרות שלכל אדם יש חולשות ואנחנו מכירים פגמים וחסרונות רבים של חברינו לצוות, את שלהם אף יותר טוב מאת שלנו.

כמו כן, זה דורש מאמץ יתר ולפעמים זה קשה וחסרים המוטיבציה, הכוח והחשק כדי לגייס כוחות להתייחס ולהתייחס עד שנדמה כי אף אין לזה סוף... אולם, עובד שמטרתו לבנות את עצמו מבחינה מקצועית כדמות שכל הופעתה, תבניתה, צורתה, אופן דיבורה ואישיותה משדרים הצלחה, כדאי לו לחתור להאדיר את החזקות של האנשים שעובדים אתו ולהפך,
להמעיט מערכם של חסרונותיהם.

סביבת עבודה נעימה: בשביל לעבוד צריך כבוד

ההתנהלות ההתנהגותית הזו כדרך, אינה מניפולציה למען קידום מקצועי וכמובן שאף ארגון לא מעודד חנופה ללא גבול. בוודאי שאי אפשר להסתדר עם כולם וגם לא תמיד צריך. כמו כן, דברי אמת ניכרים ולכן לכל מילה טובה או גילוי אמפתיה ורגישות יש את גבול הטעם הטוב שלהם.

העניין הוא באנרגיה המועברת, המשפיעה על הנעת תהליכים דרך ובתוך מעגלי הקשרים בהם אנו נמצאים, שמופצת לעוד ועוד גורמים בארגון ויוצרת מערכות יחסים תקינות ואפקטיביות, וכך סביבת עבודה פרודוקטיבית של זרימה וחיוניות ולא של חסימה. זה לא פאנג שווי ולא טרנד רוחני חדש, זה בנייה של תרבות ארגונית, זו דאגה אמתית לרווחה בארגון, וזו למעשה לקיחת אחריות, בין אם כמנהלי משאבי אנוש ובין אם כמנהלי עסקים.

עובדה היא כי מדובר בצורך בסיסי באדם ולכן בכוחו לעורר פלאים במידה וניתנת לאדם תחושת הכבוד, כי קשובים לרצונו, כי מילתו נשמעת, כי יש משקל לדבריו ולמעשיו, ולהיפך באם לאו. אדם שמרגיש כי כבודו נרמס עלול להגיע למצבים קשים שישליכו על התנהגותו ואפילו על אורח חייו באופן עמוק וקשה ביותר. העובדה כי נושא הרווחה נמצא תחת משאבי אנוש הינה בעלת משקל רב, כי למחלקה הזו יש את האחריות לדאוג לתחושת הטוב של כל אחד ואחד במקום העבודה.
תחושת כבוד במקום העבודה
נכון, יש ולפעמים התנהגות כזו תלווה בהתנגדות. בין אם על ידי צוות שפחות נלהב מהרעיון, ובין אם על ידי גורמים שיש להם עניינים פנימיים בגינם נוקטים בהתנהגות או מדיניות כזו ואחרת, כלפי אנשים מסוימים בצוות או עם המנהל עצמו.

אך מי שחושב לטווח הרחוק ורוצה לבנות את עצמו כאדם שנח עם הבריות, מניח שיקולים רגשיים ופסיכו-אישיים בצד, וסולל לעצמו דרך להצלחה. רק בסביבה כזו בה אדם בטוח לנהוג כבוד בחברו לעבודה, ניתן לאפשר אווירת מקצועיות, ריכוז בעיקר ומיקוד במטרה.

כבוד, כאמור, הוא צורך בסיסי באדם, עד כדי כך כי חוקות של מדינות רבות מיוסדות על ערך זה. מי שמשקיע בתשומת לב, במילה טובה, ביחס, להרים דף שנפל כי הייתי בדרך, אפילו שזה לא נח לי כרגע, מאפשר אווירה בטוחה נפשית, סביבה ארגונית בריאה, תחושת חברות ושותפות, תרבות של שפע ושגשוג.

מי מאתנו שמגיע מעולם ה- HR ובכוחו להשפיע ביצירת תרבות ארגונית מעין זו, יהיה בבחינת משפיע חיובי ואינו מושפע משלילי, משקיע ואינו שוקע, אלא שט מעל פני המים. וודאי שיהיה, גם אם לא בפן המקצועי-ניהולי, מי שיוביל את הארגון ויצעיד אותו לעבר הפסגה הרצויה, ומעבר לכך, חביב על הבריות, מכובד ומוערך.

פתרונות מהירים ופשוטים להתמודדות עם לחץ בעבודה

לחץ בעבודה

לחץ הינו אחד מארבעת הגורמים שעלולים להביא עובד לאבד את משרתו. יחד עם חרדה ודיכאון נראה כי מדובר בתופעות הנפוצות ביותר בשוק התעסוקה. יש לך את המשרה הכי מבוקשת, אך התחושה היא כי אין לך זמן לשום דבר שחשוב לך מעבר לכך, ואפילו זמן מועט מדי בכדי להספיק את מגוון המשימות המוטלות עליך במסגרת התפקיד.

המשימות מצטברות, פתאום מגיע פרויקט שיש לך בו חלק חשוב (כך מסתבר), נדרשת לקבל החלטות מהותיות שמערבות גורמים נוספים, יש לכך משמעות ארגונית, אחריות ואף פן של מנהיגות, והכל צריך להיעשות בזמן דחוק ובמצב פיזי שבו צברת חוסר בשעות שינה. נשמע מוכר?

לחץ בעבודה
בסיטואציה כזו בדרך כלל נחפש אשמים: זה קשור באופי המשימה, הבוסים המלחיצים, הזמן הבלתי הגיוני. כאשר למעשה, דרך ההתמודדות שלנו עם המצב היא כמו במבחן – אלו תנאי הבחינה, ובהם, יש מי שייקח את זה בצורה כזו שיעדיף להיכשל, ויש מי שיהפוך את זה ליתרון. עבור אחד זו סיטואציה בלתי מתקבלת על הדעת, ועבור שני זו הזדמנות לצמיחה ואפילו זריקת מוטיבציה.

ניהול זמן ותיעדוף משימות הם כלים חשובים ועוזרים במצבים כאלו בהם נדרש לתמרן ולמעשה כמעט תמיד. עם זאת, עצם המחשבה, ואפילו קודם לכך, ההחלטה – מה אני רוצה, זה מה שקובע. אם אני רוצה להצליח עליי להתמקד בכאן ועכשיו. זה הפתרון האולטימטיבי להתמודדות עם לחץ בעבודה.

הלחץ הוא נתון. לעומתו, מה שנתון לבחירה ולתמרון זו תשומת הלב שלי- היכן היא מונחת כעת. לאן יש לנתב את הריכוז, את הזיכרון, את הכישרון! כל כדור שנזרק לעברי יכול להיות אתגר ויכול להוות איום. ההחלטה שלי אם לנסות לתפוס ולהצליח או לוותר מראש, לגמרי תלויה בי!

לחץ בעת משבר - מי שנשאר איתן, מרוויח

במצבי משבר, בייחוד אם מדובר בתקופה בה הלחץ כביכול משתלט, עשוי להיווצר מצב שמורגש בכל הצוות, המחלקה ואפילו הארגון. ניסיון החיים מלמד כי מי שנשאר איתן זה מי שמוכיח את עצמו. זה לאו דווקא הטיפוס המוכשר או החכם ביותר, אלא מי שהחליט לבחור כך. לעתים צריך אפילו להוריד את הראש, לתת לגל לעבור ולעלות שוב עם כוחות מחודשים ועם בנייה וחיזוק לנפש.

זכורה לי היטב סיטואציה בה עבדתי במסעדה והיו חסרים מלצרים. היה זה ממש מחסור רציני ומשמעותי שניכר בכל, בסרוויס עצמו, בסידור העבודה, ברמות המירמור ובקולות המרד שהחלו להישמע. בסיום אחת ממשמרות הערב, עם עזיבת אחרון הלקוחות, היינו צריכים לעשות סגירה. נשארנו שלושה עובדים ומנהלת משמרת.

כולנו סחוטים, עבדנו מהבוקר וזו משמרת כפולה. כעוסים, טרודים, עייפים וצריכים להופיע בבוקר למחרת שוב, כלומר עוד שעות ספורות בלבד. שניים הולכים הביתה, אחד נישאר. יחד עם המנהלת עושים מאמץ, כמה שאפשר, סוגרים פינות ומסיימים, עייפים אך מרוצים.

ודאי כי מי שנשאר הרוויח לטווח הארוך. אמון, הערכה, הבנה ואמפתיה גם אם לא יגיע למשמרת בוקר הבאה, גם אם יאחר בהמשך השבוע. הרגעים הקטנים שנראה שהכי קל ופשוט ואפילו הכי נכון להרים ידיים ולהגיד "די, עד כאן" הם דווקא זמנים בהם אפשר וכדאי לפתח הערכה עצמית וביטחון עצמי, לא רק של הסביבה בי אלא שלי בעצמי.

לחץ מוצדק לעומת יצירת לחץ באמצעות הדמיון

האתגר האמתי הוא כשאין כלים להתמודדות. כאשר הדרישות גבוהות מדי או שמצריך זמן רב להקדיש במתן מענה עליהן, וכשהדרישות מגיעות בתדירות מאד גבוהה עד כדי הפרעה למהלך עבודה תקין, אלו מעידים כי הלחץ אכן מוצדק.

אולם מחשבות על העבר, הרהורים על העתיד, זה טוב לעת ולמקום הנכונים. אחרת, זה גוזל זמן ובעיקר אנרגיה. את העבר כידוע לא ניתן לשנות ולעתיד הארגון ואף מקומי בו בדרך כלל מוקדשות ישיבות מיוחדות, אחת לתקופה, בהן עורכים תחזיות, ספקולציות ואנליזות. בהייה באוויר, הרהורים במשך זמן ממושך וגלישת מחשבות למחוזות מרחיקי לכת ללא מעצורים, זה דבר מסוכן, בעבודה ובכלל בחיים.

הרהורים ודאגות יתר בזמן העבודה
הסיכון בדאגת יתר ודרכי התמודדות באופן קונקרטי

נמצא כי אנשים שיש להם דאגת יתר, כלומר שהם מודאגים יתר על המידה, לא בהכרח לרמה חרדתית אלא מעבר לרמות הסבירות כך שזה פוגע בתפקוד, לא סובלים רק מנטאלית אלא גם פיזית: מערכת חיסונית חלשה יותר, השפעות על המערכת הקרדיולוגית, על העור ועל העיכול.

כדי להתמודד עם מעגל הלחצים הזה שבתוכו קיימים הרהורים ותהיות על העבר-הווה-עתיד, עד שמגיעים למצב שכביכול אין אפשרות להתמודד "עם הכל", כדאי לבדוק: האם הדרישות שלי מעצמי גבוהות מדי עד בלתי אפשריות? ייתכן כי המיומנויות המקצועיות שלי אינן בהכרח מספיקות וזה מביא אותי לתפקד במאמץ יתר?

לפעמים כל מה שצריך זה לשוחח עם מישהו – בן זוג, חבר, עמית לעבודה, מטפל, מאמן, מנטור, אח. לפעמים אנחנו נדרשים ללמוד להיות אסרטיביים, לדעת לומר לא ופשוט להציב גבולות. לפעמים צריך לדעת גם לבקש עזרה. לעתים צריך רק לאותת או לשקף לממונה שלי כי אני בסוג של overload. אולי יש פתרון מצדו, משהו שנמצא ממש מתחת לאף ואפילו לא חשבתי על זה, כי הייתי בעומס ממחשבות טורדניות.

יש פתרונות ללחץ, והם יכולים להימצא ברגע אחד, במקום ובזמן הכי לא צפויים ולהיות אפילו בנאליים ביותר, כמו יום חופש או סופשבוע ארוך. כל מה שצריך הוא להרים דגל ולעדכן מענה אוטומטי בדוא"ל, בסגנון: יצאתי לנשום. מקווה לשוב בהקדם עם יכולת לקחת נשימה עמוקה יותר. תודה

התמודדות עם לחץ בעבודה