זמן הפקקים הוא רק אחת מהסיבות לעובדה כי עולם התעסוקה עובר להיות מהבית: "במקום לבלות במשרד שעות ארוכות ולהתנחם בכך שחוסכים חשמל, יש אפשרות לשלב ולבצע את המשימות שלנו מהבית," כך משתפת עמית, עוזרת אישית בחברה גדולה במרכז הארץ. "נכון שזה יותר נח למעביד שאהיה זמינה פיזית במשרד, ושעצם השהייה בעבודה משפיעה גם על הרושם שלי על אחרים, שרואים את הנוכחות, אך עובדה היא כי יומיים בשבוע בהם אני לא נמצאת שינו את החיים שלי לחלוטין."
"אני הרבה פחות לחוצה ממטלות נוספות שבעבר הייתי דוחה, ויש לי אוויר לענות על מיילים בנחת בעודי עם נעלי בית. כשעמיתיי רואים ושומעים שאני זמינה, במיילים ובטלפונים, והמענה יכול להיות אפילו יותר נעים ואנושי, מבינים שאני עובדת בפועל, ולא נשארת בבית כדי להשלים סדרות. ההיפך הוא הנכון, לפעמים אלו דווקא הימים שאעבוד בהם הכי הרבה שעות."
אנשי גיוס והייטק, כותבי תוכן ויוצרי סרטוני הדרכה, מעצבים, עורכי דין, רואי חשבון, ומגוון מקצועות נוספים, עברו כבר מזמן לעבודה מהבית עד כי לא מבינים את ההתעקשות של מעסיקים לכפות על העובדים להגיע למשרד לשעות עבודה כה מרובות. לפי אסתי עז, כותבת תוכן ובעלת ניסיון כמגייסת, "זו אחת הסיבות בגינן קשה למנהלים לאייש משרות. אנשים שומעים את דרישות המשרה, תשע שעות לשבת בעמדת קבלה למשל, במשך חמישה ימים בשבוע. כבר לא משנה השכר, פשוט מסרבים."
משרות המתבצעות מהבית הן כנראה יותר מגוונות ומעניינות עבור העובד, משום שכשאין את המשרד להישען עליו מבחינת מגוון מתקנים ואמצעים, נאלצים עובדים ועצמאיים למצוא דרכים יצירתיות כדי להפיק את המירב מסביבת העבודה. מה שבטוח עבודה מהבית יכולה לסייע למיקוד במטרה. בהנחה שיודעים לנהל את הזמן נכון, אין צורך להתעסק בניראות החיצונית, בסמול טוק, בתירוצים לשבת בקפיטריה או לצאת לשיחת טלפון "להתאוורר", אלא יש משימה וצריך לסיים אותה אז ודאי שמהבית המוטיב לעשות זאת במהירות האפשרית, גדול יותר.
על אותו משקל – אין צורך להגיע לכיתה…
לא מעט מכללות בארץ, בהתקדמות איטית אך בטוחה אחר מכללות בעולם, שכבר מזמן עובדות בשיטה זו, מבקשות לחסוך לסטודנטים זמן ומשאבים ומכשירות מורים להעביר את התכנים התיאורטיים ברשת. כך למשל, המכללה הישראלית לספורט, לפיה כל חלק הלימוד התיאורטי יועבר באמצעות האינטרנט וייתר את הצורך להגיע לכיתה ולהקשיב באופן פאסיבי.
כך לדוגמה, במרבית תכניות ההכשרה, הלימודים המעשיים יתקיימו באופן פרונטלי, בעוד הלימודים התיאורטיים יתקיימו מרביתם בצורה מקוונת (מלבד אלה אותם מנהל הספורט מורה לקיים באופן פרונטלי), דבר המאפשר נגישות לאוכלוסייה מגוונת, הפעלת תכניות לימוד איכותיות, ארגון זמן יעיל ומועיל יותר לצוות המכללה ולסטודנטים, ובעיקר הפחתה בשכר הלימוד.
ההבנה היא לא רק כי העולם התקדם, זה ודאי, אלא כי הסלוגן כבוד למרצה או למורה, מאד לא פשוט לביצוע, בדור בו הדעת מוסחת ללא הרף. ברי כי לא כל הסטודנטים בכיתה נמצאים באותה רמה ויש כאלו שהחומר כבר מוכר להם. כמו כן, יש אנשים שבכוחם להקשיב למורה, ותוך כדי להתאמן, לבשל או לכבס, רק לא לשבת באופן סטטי!
תופעה משעשעת (אם כי לא כל כך נעימה) שיוצרת מחויבות הנוכחות בכיתות הלימוד, היא כי בפועל מעט אנשים משתתפים בדיון, בעוד הרוב גולשים ברשת. מספיק לשבת בספסל אחורי בכיתת לימוד באוניברסיטה, ולהיווכח עד כמה סטודנטים יכולים להפגין כישורי מולטיטסקינג בזמן ישיבתם בשיעור.
