אין אפשרות להעתיק קורות חיים. נקודה.

בלי העתק הדבק

היכרות עם עולם קורות החיים הביאה אותי להבנה כי אין אפשרות שכתיבת קורות חיים תהא למעשה העתקה. ניתן אמנם לקבל השראה מניסוחי משפטים המופיעים בקורות חיים של אחרים, ואפשר לאמץ סגנון כתיבה המקנה רושם מקצועי מסוים. ניתן אפילו להשתמש בהגדרת התפקיד הנוכחית שלך כפי שהיא, שכנראה נכתבה לפני שנים ואולי אף עודכנה לפני מספר חודשים, ועדיין, קורות חיים מדויקים הם רק אלו שיתארו היטב את התמהיל הנכון של העשייה שלך, עד לזמן הנוכחי.

כדי לבנות קורות חיים עכשוויים, נדרש לחדש אותם כמעט מדי שנה. אנו כל הזמן מתפתחים, צומחים מקצועית ומשדרגים את עצמנו, אם זה דרך לימודים, פיתוח כישורים, מודעות עצמית ותשומת לב להתנהגות ולאישיות. עם הזמן, אנו נוטים לפתח הסתכלות שונה על המסלול התעסוקתי שלנו. ככל שעוברות השנים, נביט אחורנית במבט מחודש, מפוקח ומלומד יותר. משרה שבעבר נתפסה בעיניי כניסיון חסר משמעות, היום בבואי לערוך את קורות החיים שלי ולהתאים אותה למודעת הדרושים הרצויה, תוערך בעיניי הרבה יותר, מכיוון שאבין מה קיבלתי במהלך עבודתי שם.

העניין הוא בהחלטה. אפשר להעריך את הניסיון והלמידה שלנו בתפקיד מסוים ולהודות על כך שהתוכן הזה משרת אותי כיום כדי לבנות מחדש את המסמך. מאידך, בעוד כשנה, כאשר 2021 תיחשב כדבר שקורה 'אוטוטו' ושנת 2009 תיראה מזווית ראייתם של מגייסים, כדבר ישן נושן, גם מבחינתי כמועמדת לעבודה, ייתכן והפרספקטיבה שלי על תפקיד שנעשה לפני כעשור, תפחית מהערך שלו. לא רק מכיוון שיהיה כנראה מאתגר לזכור מספיק טוב כדי לספר עליו, אלא כי סביבת העבודה היתה כל כך שונה אז, וכך הזמן הופך את העבר הרחוק לפחות משמעותי כשמדובר בקורות חיים.

ביקורת או נוסטלגיה?

אם אשב עם חברה על כוס קפה וניזכר איך עבדנו יחד באותה עבודה משעממת, במשרד הכי יוקרתי בתל אביב, והרגשנו שאנחנו ממש לא ממצות את עצמנו, וזה אף היה ברור לכולם ובפרט לבוסית שלנו, שלא טרחה להציע לנו לקחת איזשהו פרויקט, שמא נסתער על המציאה כמוצאות שלל רב, וחלילה נפתח תחושת אחריות, יכולת קבלת החלטות, ואף מעמד במשרד – אזי, עד כמה שכביכול בזבזנו את זמננו בעבודה שכזו, נביט בערגה על אותן שנים בהן היינו מגיעות עם חיוך רחב, ים של אופטימיות ושיחות מלאות במשפטי מוטיבציה כגון "אין כמו לראות את הים על הבוקר"!

כעבור שנים, כאשר נבחר לערוך כתיבת קורות חיים, בשיחה עם העורך, נישאל על-ידו מה עשינו באותה חברה? ולא ממש נדע מה לומר. "טוב אולי תוריד את זה. כן, זה היה סוג של אדמיניסטרציה. לא, לא ישבתי בקבלה, אתה יודע, ניהול יומנים, מענה טלפוני, תיאום שיחות ועידה, היה די משעמם, מבחינתי אפשר למחוק את זה."

אז קודם כל איני בעד משפטים כגון "אפשר להוריד את זה מהמסמך, אני לא חושב שמאבטח זה תפקיד משמעותי." אמרות מסוג זה נובעות בהחלט מתפיסה שגויה שבשורשה עומדת ההנחה שאם זה לא נדיר או מיוחד או הייטק, אין מה להתעסק עם זה. אדרבא, כמות החומר שאפשר לכתוב על חוויות תרבותיות, התפתחות בינאישית ותובנות עסקיות שאנשים מקבלים במקום עבודה, בו הם משקיעים את מיטב ומירב שעותיהם במהלך השבוע, היא עצומה. בוודאי שניתן להפיק מכל זה מספר משפטי מפתח שיעידו נחרצות על יכולות, התקדמות, למידה, מקצועיות, אחריות, ועוד דברים שמגייסים מחפשים במסמך. לחלוטין לא נכון למחוק ניסיון תעסוקתי כבהינף היד, וזו גם ובעיקר הסיבה לשני הדברים הבאים שיש לי לומר בעניין כתיבת קורות חיים.

האחד הוא כי אין צורך להביט אחורנית מתוך שיפוט וביקורת, הן על כלים שיכולתי לקבל ולא קיבלתי במהלך העבודה – כי הוציאו אותה ולא אותי לקורס כזה או אחר, או כי היתה תוכנה מיושנת ולא מעודכנת. כמו כן, חבל על האנרגיה השלילית שמתבזבזת בתיאור תפקיד שנדמה לי כיום כי הוא צר כעולמה של נמלה (ראה דרכיה וחכם אם כבר העלנו את הנושא). כלומר, כפי שהייתי מביטה בערגה ובנוסטלגיה על אותו תפקיד אם הייתי יושבת בבית קפה עם חברתי משכבר הימים, כאמור, אזי כך ביכולתי לראות את אותה משרה היום.

כשעורכים שדרוג של קורות החיים, עובדים על כתיבה מחודשת של הניסיון המקצועי שלנו. וכדי ליצור את התמהיל הנכון מהחומרים הקיימים, אנו מביטים (רצוי במשקפיים ורודים) על העבר ובוחנים, מה קיבלנו, איך התפתחנו, למדנו, היינו, חווינו. גם העובדה כי המשכנו הלאה מתפקיד מסוים מראה כי הבנו את ההכרח להתקדם ולעבור לפרק הבא, ואולי זו היתה התפנית המשמעותית ביותר בקריירה. כל התובנות הנהדרות הללו יגיעו כנראה על פי רוב בסיטואציה הנעימה הזו של המפגש עם החברה מהמשרד של פעם, אך ללא ספק רצוי ואף מומלץ כי יעלו בשיחה עם מגייסים, היום, או לכל הפחות בעת כתיבת קורות החיים שלכם במבט מחודש, מה שמוביל אותי אל הדבר השני שברצוני לציין.

בשיחה עם עורך קורות החיים שלך

היות ובשיחת עורך אנו עורכים מעין מסע בזמן וחוזרים אחורנית, חושבים ונזכרים בתפקידים שעשינו כשהיינו קצת ואפילו הרבה יותר צעירים, כדאי לקחת בחשבון כי המבט בו נסתכל על הדברים, יביא עמו את המילים, האנרגיה והרושם על מסמך קורות החיים שלנו. ולכן, אם נעשה סדר, ונצליח לפנות את האגו ואת הרגש, נתמקד במטרה והיא למצוא את האוצר הזה שנמצא עמוק בתוך האדמה, מתחת לתחושות, לאמוציות ואפילו לסבל שחשנו אז בתקופה כזו או אחרת, בשטח או במשרד, אז נזכה לבנות את המסמך עם האבנים הנכונות, שהן כיסודות יסייעו לנו לסלול את הדרך להצלחה.

אנשים לפעמים מגיעים לכזו תחושה של מיצוי שהם לא מוצאים ולו דבר טוב אחד במה שהם עושים. זה יכול להיות עסק עצמאי שבמשך שנים הביא אותם לאן שהם היום וזה יכול להיות המשרה ההתחלתית שהם חלמו לקבל והגיעו אליה, ויחד עם זאת, כשמתבקשים לתת דוגמה לאיזשהו פרויקט מאתגר, תחושת הצלחה או איזו חוויה חיובית מכל הניסיון המדהים הזה שהם רכשו, הם נותרים ללא מילים.

אם אתם נמצאים בתהליך של כתיבת קורות חיים ומצפים לשיחת הטלפון מעורך PLATFORMUST כדי לתת את העבודה בידי מקצוענים, קחו כמה דקות, תחשבו על ההצלחות, הלמידה, התהליכים החיוביים, שינויים ששיפרו את מסלולכם המקצועי, וכן, גם כישלונות שסייעו לכם להגיע לנקודה הנוכחית. עכשיו, עם המילים הנכונות והתובנות החדשות, נצעד יחד ונבנה את התיאור הנכון, המדויק, המשקף את נקודות האור המקצועיות שבי, אותן ארצה להעביר הלאה, כדי להתקבל למשרה הנכספת – האתגר הבא!