זה בהחלט לגיטימי להטיל ספק במקצועיות רכזי השמה, משום שלא אחת מדובר באנשים צעירים, ולעתים חסרי ניסיון או כלים הולמים למילוי תפקידם כראוי.
מובן, כי כבני אדם הסורקים עשרות ואף מאות קורות חיים ביום, לגיטימי כי ייעשו אי אלו קיצורי דרך (היוריסטיקה) על מנת לקבל החלטות, וכך קל ופשוט להפחית את הדילמה הפנימית, להתאמץ פחות ולעבור הלאה למועמד הבא.
מטרת הכתבה היא ליידע את מחפש העבודה כי שיטות של כללי אצבע והתייעצויות שטחיות בין רכזי ההשמה, אכן עלולים לשלול את מועמדותו לחברה, למרות שהנו מועמד ראוי העונה לכאורה לכל דרישות המשרה.
לכן, תחושת התסכול שעלולה לנבוע מאי אלו תשובות שליליות או אפילו התעלמות, אינה בהכרח סיבה קונקרטית הרלוונטית לחיפוש העבודה, לניסיון המקצועי ואפילו לקורות החיים.
המעסיק מצדו אף עשוי שלא לדעת על קיומו של המועמד. כלומר, גם אם נאמר לכם שקורות החיים יועברו למעסיק, ישנה אפשרות כי רכז השמה יחליט באופן שרירותי, על פי מצב רוחו, שלא לעשות כן. מתסכל ולא מובן? אכן. אמתי? גם כן.
לפיכך, שליחת קורות חיים צריכה להיעשות באופן רציני ומחושב, וכמוה גם השיחה עם חברת ההשמה.
לעתים עד כמה שנשמעים נחמדים, סך הכל מטרת רכזי הגיוס הינה לדלות כמה שיותר פרטים, (לעתים בעיקר את אלו אותם אסור להם לשאול אתכם ישירות), ולכן בכוחכם להימנע מלספק להם אותם.
כמובן שאין בכתבה זו כדי לבצע איזושהי הכללה ואם תעלה ממנה תועלת על אופן העבודה והקפדה על נהלים כך שמצבים כמתואר כאן ודומיהם לא יתרחשו, זה ודאי יעלה את קרנה של אותה חברת השמה ושל כל מגייס באשר הוא.